פדלון נ' אבו דגש ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 01.01.13 שבה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבעים הנהוג ע"י נתבעת מס' 2 ואשר מבוטחת אצל נתבעת מס' 3.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1. עלות תיקון הרכב 6,686 ₪.

2. שכ"ט שמאי 700 ₪.

3. טרחה ועוגמת נפש 500 ₪.

סך הכל- 7,816 ₪.

התובעת טענה שהייתה במהלך להחנות את רכבה ושמה לב שהרכב בולט בתוך המסלול וכתוצאה מכך היא רצתה לתמרן על מנת להשלים את החניה בצורה ראויה "אני ניסיתי לסדר את האוטו לחניה, זה היה יותר לאחורה. הייתי צמודה למדרכה ואז ניסיתי לסדר כי הקדמה שלי הייתה בולטת" (עמוד 2 שורות 4-5). בחקירה נגדית התובעת הכחישה שהיא ניסתה לצאת החוצה ממקום חניה. והתובעת הוסיפה "כשאני ניסיתי לסדר את האוטו הסתכלתי במראה ולא היה שום רכב" (שם שורה 17).

על אף כל זאת חשה התובעת חבטה ברכב ועל פי האמור בכתב התביעה, רכב הנתבעים פנה ימינה במהירות ובחדות וזו הסיבה להתנגשות.

נתבעת מס' 2 טענה שהגיעה לפנייה והחלה לעלות בעליה. רכב התובעת עמד בצד ימין "ולא היה לי ברור שהיא מנסה לסדר את החניה שלה" (עמוד 2 שורה 21).

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. בכתב התביעה בסעיף 4 נאמר "עמדה התובעת בצמוד למדרכה על מנת לסדר את כיוון נסיעתה. על מנת לצאת בבטחה מהחנייה בצד ימין הדרך". טענה זאת כלל לא מתיישבת עם עדותה של התובעת לפנינו. עפ"י דבריה היא ניסתה לסדר את האוטו לחנייה. לכן מסקנתי היא שאין לקבל את גרסת התובעת לגבי נסיבות התאונה.

2. הנתבעת טענה שלא היה ברור לה שהתובעת מנסה לסדר את החנייה. ואכן לכל הנראה התובעת התכוונה ואכן יצאה ממקום חניה בלי תשומת לב ראויה וזו הסיבה להתנגשות.

אשר על כן אני דוחה את התביעה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: