פדילה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שנהג לכאורה במהירות של 145 קמ"ש (150 קמ"ש לפני הפחתה) במקום מהירות מכסימאלית של 90 קמ"ש המותרת במקום.

ב"כ המבקש טען כי אין ראיות לכאורה נגד המבקש.

חומר החקירה הוגש לעיוני וממנו עולים הנתונים הבאים:

המבקש נמדד באמצעות ממל"ז אשר נבדק ונמצא תקין בתחילת המשמרת ובסיומה.

טווח המדידה של הרכב תקין – מתחת ל-300 מטר.

הרכב נמדד בתנועה מתקרבת ונתוני המדידה (בניגוד לטענות המבקש) הוצגו למבקש.

על פניו גם כל נתוני המדידה האחרים תקינים לחלוטין ולכן אני קובע חד משמעית כי יש ראיות לכאורה נגד המשיב בתיק זה.

כל הטענות של ההגנה הקשורות לכרסום באיכות הראיות דינן להתברר עת ישמע התיק העיקרי שכן המדובר בגרסאות של המבקש ולא בתקיפה ישירה של הראיות המצויות בידי המדינה.

ביחס לשאלת המסוכנות, הרי שזו נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה לכאורה וכן מעברו התעבורתי של המבקש על רקע ותק נהיגתו.

ביחס לנסיבות העבירה, הרי שנהיגה במהירות לכאורית במהירות של 150 קמ"ש (145 קמ"ש לאחר הפחתה) מקימה מסוכנות כה גבוהה שספק בעיני אם נדרש עיון נוסף בעבר התעבורתי כדי לאבחן מסוכנות נוספת.

יחד עם זאת, וכדי להסיר כל חשש של החלטה מוטעית, בחנתי גם את עברו התעבורתי של המבקש וממנו עולה כי לחובתו שתי עבירות מהירות (מתוך 6 עבירות בסך הכל) כאשר האחרונה משנת 2008 ולגביה נשפט בבית משפט השלום לתעבורה בנתניה.

מן המתואר, עולה כי המדובר בעבירת מהירות שלישית של המבקש, וכאשר בוחנים נתון זה על רקע מהירות של 145 קמ"ש, התוצאה היא קביעת מסוכנות חד משמעית אשר אינה מצדיקה קיצור או ביטול של הפסילה המנהלית.

מכל האמור לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה.

עותק מהחלטה זו יועבר ע"י המזכירות

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ב, 22 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: