פדידה ואח' נ' קשת

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

על פי גירסתו של נהג רכב התובעים, התובע מס' 1, פגעה בו הנתבעת, כאשר הוא נמצא בעצירה מוחלטת בתוך רכבו והסבה לו נזק.

לטענתו ולטענת בעלי הרכב, התובע מס' 2, תמונות הנזק תומכות בבירור בגירסתו, כי הנתבעת היא זו שפגעה ברכב לכל אורכו.

עליי לציין, כי נהג רכב התובע מס' 1 התפרץ לכל אורך הדיון, הקשה על מתן גירסתה של הנתבעת מס' 2 והתנהגותו הייתה מיותרת לחלוטין בנסיבות העניין.

לגירסתה של הנתבעת מס' 1, התובע מס' 1 פתח את הדלת בחוסר זהירות ובנסיבות אלה נגרם הנזק.

בחנתי את גירסתו של נהג רכב התובעים, כפי שנמסרה בבית המשפט. גירסתו הייתה כדלקמן: "הייתי בתוך הרכב, יושב. אם חלילה הייתי פותח את הדלת, היא הייתה מפרקת אותי לגמרי. עמדתי בחנייה בצד ימין, לא היו איתי אנשים ברכב.".

לעומת זאת, בגירסתו של התובע מס' 1, כפי שנמסרה בטופס ההודעה על התאונה, שנמסרה לחברת "מנורה" ציין הנהג כדלקמן:

"הרכב היה בחנייה, עליתי לרכב וכאשר סגרתי את דלת הנהג, רכב הגיח לעברי ופגע בדלת הנהג".

בכתב התביעה, צוינה גירסה כדלקמן:

"בתאריך 3.8.2010, ישבתי ברכב מסוג "פורד טרנזיט".... שעמד בחנייה בצד ימין של נתיב הנסיעה, דלת הרכב הייתה פתוחה. במקביל לרכב החונה, נסע רכב מסוג "דייטסו" שמספרו.... השייך לשמחה קשת והנהוג על ידה ופגע ברכב.".

עיננו הרואות, כי נהג רכב התובעים, אשר בבית המשפט ציין, כי העובדות ברורות וברור לחלוטין, שהנתבעת פגעה ברכבו, ציין לא פחות מ-3 גירסאות שונות לקרות האירוע.

בגירסתי בבית המשפט ציין, כי לא הייתה פתיחה כלל של הדלת והנתבעת פשוט פגעה בו, כשהוא ברכב בחנייה.

בגירסתו בטופס ההודעה ציין, כי עלה לרכב וכשסיים לסגור את הדלת – פגעה בו הנתבעת ולבסוף, בגירסתו בכתב התביעה ציין, כי הדלת הייתה פתוחה והנתבעת פשוט פגעה בדלת.

סתירת הגירסה ואי נתינה גירסה עקבית וקוהרנטית, היא עילה לדחייתה של התביעה.

ואולם מעבר לכך, גירסתה של הנתבעת הייתה סדורה, סבירה ביותר ואמינה הרבה יותר ואני נותן בה אמון.

מיקום הנזקים, בניגוד לעמדת התובעים לא מעיד על כך, שהדלת לא נפתחה על ידי נהג רכב התובעים.

זאת ועוד, לגירסתה של הנתבעת היה נסיון של נהג רכב התובעים, בעצם, לשנות את מיקום הרכבים בזמן האירוע, טענה שלכשעצמה חמורה.

מכל המקובץ דלעיל, דין התביעה להידחות.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט בסך של 250 ₪.