פדידה ואח' נ' חברוני ואח'

פסק דין

בפניי תביעה על סך 4,463 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובע עקב תאונה ביום 1.6.2011. לפי הנטען בכתב התביעה יצא רכב התובע מחנייתו ביתו ונסע אחורנית ונעמד ברח' מלכי ישראל בהרצליה. לאחר מספר דקות חש התובע חבטה ברכב כתוצאה מכך שרכב הנתבע שנסע בכביש סטה ימינה ופגע בו. בהתאם לדו"ח שמאי שצורף לכתב התביעה תוקן הרכב בעלות 3,499 ₪, שולם שכ"ט השמאי 464 ₪ ועל כל אלה הוסיף התובע עוגמת נפש בסך 500 ₪.

הנתבע טוען כי כאשר נסע ברחוב היה זה רכב התובע שנסע לאחור ופגע ברכב הנתבע, ועל כן האחריות לתאונה היא על התובע. הנתבע הגיש תביעה שכנגד על סך 1,750 ₪ המורכבים מהשתתפות עצמית בסך 950 ₪ והוצאות בסך 800 ₪.

התובע העיד כי נסע לאחור על המדרכה דומם את המנוע וחיכה לאשתו שתרד ולאחר מכן חש במכה. התובע הציג תמונה שלדבריו צולמה בדיוק לאחר התאונה וממנה אכן רואים כי הרכב עומד באופן שרובו על המדרכה ורק הגלגל האחורי שמאלי על הכביש. גם בחקירה הנגדית חזר התובע על כך כי המנוע היה דומם בעת התאונה.

הנתבע העיד כי נסע ברחוב וכי לתובע אין שדה ראיה מאחר ויש רכבים אחרים חונים וכי כאשר נסע לאחור לא ראה מה קורה בכביש. עדות הנתבע אינה יכולה לסתור את עדות התובע שאמר כי עמד ודומם את המנוע, שכן הנתבע העיד בחקירה הנגדית כי לא ראה את רכב התובע לפני התאונה.

העדה מטעם הנתבע, גב' גרינפלד, אמרה כי רכב התובע נסע לאחור וכשהם, היא והנתבע, היו מאחורי רכב התובע, הוא המשיך לנסוע. בנסיבות אלו, אם אכן נקבל את הגרסה כי רכב התובע נסע לאחור ורכב הנתבע עוד היה מאחוריו הרי שהיה בידי הנתבע להפחית את מהירות נסיעתו ולהאט או להעצר ובכך היתה נמנעת התאונה. גם בחקירה הנגדית אמרה גב' גרינפלד כי הנתבע לא עבר את רכב התובע וכי הם היו מאחוריו אך הוא לא עצר. משמע, שגם אם אכן נקבל את דברי הנתבע כי התובע נסע לאחור, הרי שהעדה מטעם הנתבע מאשרת כי רכב הנתבע לא עבר את רכב התובע אלא היה מאחוריו, ומכאן שהיה על הנתבע להבחין בו כדי למנוע את התאונה.

גרסתו של התובע אמינה בעיני ולא נסתרה גם בחקירה הנגדית ועל כן אני מקבל את דבריו כי לא נסע בעת התאונה וכי היא התרחשה בעת שהיה עומד. יש להוסיף כי התובע ציין בעדותו כי לפני התאונה חלפו עוד רכבים לפניו, כלומר, שהרכבים חלפו מבלי שנפגעו. חיזוק לכך יש בעובדה כי גם בטופס ההודעה לחברת הביטוח שלו, פירט הנתבע כי עמד על המדרכה עם מנוע דומם והמתין לאשתו, ועל גרסה זו חזר בעדותו בפני בית המשפט.

באשר לטענת הנתבע כי קיים פער בין מועד התאונה לבין מועד בדיקת הרכב וכי ייתכן כי רכב התובע נפגע בתאונות אחרות, שהרי שהטענה לא הוכחה.

לפיכך, אני מקבל את התביעה ודוחה את התביעה שכנגד. הנתבע ישלם לתובע את סכום התביעה בסך 4,463 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט בסך 50 ₪ והוצאות בסך 500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: