פבל בקר נ' אילנית עדני ואח'

פסק דין

1.מדובר בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפלת"ד) בגין ת.ד. מיום 16.2.06.

הנתבעות הכחישו את אירוע התאונה, ובכך התמקד הדיון שבפניי.

אירוע התאונה

העדויות מטעם התובע

2.התובע העיד כי במועדים הרלבנטיים לתביעה שירת כלוחם וחובש קרבי בצה"ל.

באחת מהחופשות, רכב על אופניו ברח' רשפים ליד ביתו. בעת שהגיע לצומת T, צמוד לצידו הימני של הכביש והתכוון לפנות ימינה, הגיע לפתע רכב מצד ימין, חתך את הפניה כאשר הוא נמצא בנתיב שלו, ופנה שמאלה לתוך הצומת. כתוצאה מכך הרכב פגע בו והוא נפל לרצפה.

בעודו על הרצפה, מתחת לרכב הפוגע, הגיעה העדה גב' רודשטיין למקום.

נהגת הרכב החלה לצעוק על התובע, בעודו על הכביש: "מה קרה לך איך אתה נוסע בלי להסתכל" "אתה נכנסת בי"והוסיפה: "קום אני ממהרת".

העדה גב' רודשטיין סייעה לתובע לקום ולהתאושש.

גב' רודשטיין ביקשה מהנתבעת 1 להעביר את פרטיה, אך זו סירבה ואמרה שתתקשר למשטרה. לאחר זמן קצר חזרה הנתבעת 1 ואמרה כי שוחחה עם המשטרה ושם נמסר לה שהם לא צריכים להגיע, והיא לא צריכה למסור פרטים. התובע רשם את פרטי הרכב, וכן את פרטי העדה, והלך עשרות מטרים בודדים למשטרה, כדי להתלונן. לאחר מסירת הפרטים, הפנו אותו השוטרים במקום לטיפול רפואי.

התובע הציג את אישור המשטרה מאותו יום (נספח א') וכן קבלה על תיקון האופניים בתאריך 26.2.06 (נספח ג') חתומה ע"י אלעד קדוש.

3.גב' רודשטיין העידה כי ביום 16.2.06 יצאה מביתה, אשר מצוי ברח' רשפים 6, והחלה לצעוד לכיוון רחוב מצובה. כאשר הלכה לכיוון הצומת ראתה רכב שנכנס מכיוון רח' מצובה לרח' רשפים ופוגע בתובע. היא רצה מיד למקום, וראתה את התובע ואופניו על הקרקע. נהגת הרכב, בעודה ישובה ברכב, צעקה לתובע "מה קרה לך איך אתה נוסע בלי להסתכל" "אתה נכנסת בי". היא פתחה את הדלת והמשיכה "קום אני ממהרת".

העדה ביקשה מהנהגת למסור את פרטיה, אך הנהגת שוחחה בטלפון ולאחר מכן אמרה שהיא לא צריכה לתת פרטים והיא הולכת. מאחר שהיא עמדה ללכת, העדה רשמה את פרטי הרכב.

4.אלעד קדוש זומן אך לא הגיע להעיד. הקבלה על תיקון האופניים צורפה כנספח ג' לתצהיר התובע. בהחלטתי ביום הדיון קבעתי כי עד זה אינו דרוש, משום שאינו יכול להעיד על הנסיבות בהן האופניים נפגעו (במעורבות רכב, אם לאו).

העדויות מטעם הנתבעות

5.גב' אילנה עדני, הנתבעת ונהגת הרכב, העידה כי לא היה כל מגע בינה לבין התובע.

6.לעדותה, ביום 16.2.06, נסעה ברח' מצובה ופנתה שמאלה לרח' רשפים ולאחר מכן פנתה שוב שמאלה לרח' פלוגות.

בעודה עומדת בפניה ברח' מצובה הבחינה בתובע כאשר הוא רוכב על אופניו ואז נופל.

כאשר יצאה מהרכב התובע אמר לה שהוא בסדר, והיא יכולה להמשיך לנסוע. לגרסתה, התובע עצמו אמר כי לא קרה לו דבר ואין צורך להזמין אמבולנס.