פארס נ' אדריס

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט גמיל נאסר) מיום 2.4.14, לפיה דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש על החלטות רשם ההוצאה לפועל מימים 18.12.13 ו- 1.1.14.

דין הבקשה להידחות. בקשת רשות הערעור מבוססת כל כולה על נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ואינה מעוררת שאלה בעלת השלכה חוקתית, ציבורית או משפטית, החורגת מתחום הבקשה (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123 1982)). אמנם, המבקש ניסה להלביש את הבקשה מחלצות של פגיעה בזכות הגישה לערכאות, אבל לא נפגעה זכותו של המבקש לגשת לערכאות, ניתן לו להגיש בקשתו כרצונו, והבקשה נדונה ונדחתה על פי הטיעונים שבה, ולאור ההיסטוריה של המבקש בקיום תיקי הוצל"פ.

עוד נטען, במסגרת הנסיון לבטא את טענות המבקש במונחים חוקתיים, כי דחיית הבקשה על ידי רשם ההוצאה לפועל, שמשמעה אי הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, תפגע בחופש העיסוק שלו, שכן הוא עשוי להתדרדר לפשיטת רגל שאינה מתיישבת עם מקצועו כעורך דין. ראשית יש לציין, שההחלטה מיום 18.12.13 היא החלטה לדחות את הבקשה, ואילו ההחלטה מיום 1.1.14 היא החלטה להעביר את הבקשה לעיון חוזר לתגובת הצדדים האחרים. משמע, רשם ההוצאה לפועל עוד עתיד לדון בבקשה לעיון חוזר. מה שמבקש המבקש, מינמוקים חוקתיים כביכול, הוא שבקשתו תתקבל בלי לשמוע את דעת העשויים להפגע מקבלתה. אין למבקש זכות חוקתית לכך. שנית יש לציין, שככל שעורך דין מאז 2006 עשוי לאבד את רשיונו בשל כך שאף לפי גירסתו, הוא עתיד להיות מוכרז כפושט רגל מכיוון שאין הוא יכול לשלם חובות שהם לגירסתו 1.6 מיליון ₪ ב- 27 תיקי הוצל"פ, לא מדובר על פני הדברים בפגיעה בחופש העיסוק. מדובר בתוצאה מסתברת.

על כן, אין הבקשה מצדיקה הליך ערעור בגלגול שלישי. אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. מכיוון שלא התבקשה תגובת המשיבים (שממילא לא צורפו כולם כמשיבים), אין צו להוצאות.

ממילא, אין צורך בהחלטה בבקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בבקשה.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: