פאר נ' קלונטרוב

פסק דין

בפני בקשה להארכת מועד בהגשת ההתנגדות וההתנגדות לגופא.

1. הנתבע נחקר על תצהירו ובמהלך חקירתו הצהיר כי החתימה על גבי התצהיר התומך בבקשה להארכת המועד אינה שלו, אלא של אשתו, ומכאן תצהיר זה הינו פסול, ובעצם המסקנה היא כי אין בפניי תצהיר התומך בבקשה להארכת מועד, ודין הבקשה להידחות.

2.גם במידה ותצהירו של הנתבע היה עומד על כנו, הנתבע אינו מפרט ולו טעם אחד המצדיק מתן אורכה כמבוקש על ידו, שלא לדבר על טעם מיוחד כהגדרת תקנה 109 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, ובהתאם למה שקבעה הפסיקה לפירוש המונח טעם מיוחד, כמפורט בתקנה 528 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984.

הנתבע טוען כי הוא ידע על התיק אשר נפתח בשנת 2000, רק בשנת 2009, עת הוטל עיקול על חשבונו, הוא נמנע מלציין בבקשתו מתי עשה את הבדיקה בבנק, אך מדברי ב"כ התובע עולה כי הנתבע הגיש בקשה לביטול הליכים בנובמבר 2009, כאשר ההתנגדות הוגשה על ידו ביום 14.03.10, קרי כארבעה חודשים מיום הגשת בקשתו לביטול ההליכים.

מכאן, גם לגופו של עניין, דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

3.דחיית הבקשה להארכת מועד מביאה בצורה אוטומטית לדחיית התנגדותו של הנתבע, ועל כן שתי בקשות הנתבע, הן הבקשה להארכת מועד והן ההתנגדות נדחות.

4.הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 800 ₪ כחוק.

5.ככל שיש עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ, הוא יבוטל.

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תש"ע, 07/07/2010 במעמד הנוכחים.

אינעאם שרקאוי, רשמת

הוקלד על ידי: ערן רבל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: