פאר נ' לוי

החלטה

ביום 20/10/2010 הגישה המבקשת הגישה בקשה בדרך של המרצת פתיחה, למתן פסק דין הצהרתי אשר יקבע שהיא הבעלים ובעלת זכויות החזקה והשימוש הבלעדיות ברכוש, בציוד ובכל המיטלטלין המצויים בחנות "להיט בראש" ברחוב בן הלל 3 בירושלים. במקביל הוגשה על ידה בקשה לסעד זמני, אשר יורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ (ירושלים) 03-193980-7-4. הנימוק שבעטיו התבקש הסעד הזמני כאמור, הוא שהחוב בתיק ההוצאה לפועל הוא על שם מר ראול פאר, בעלה של המבקשת ולא על שמה, ולכן אין מקום לעקל את המיטלטלין אשר לטענתה, הם בבעלותה ולא בבעלות החייב.

לתמיכה בטענת המבקשת כי היא לכאורה, בעלת המיטלטלין, צרפה המבקשת תצהיר שבו היא מצהירה כאמור, אולם פרט לכך לא נתמך התצהיר בדבר של ממש. המסמך היחיד שצורף לתצהיר הוא אישור של עוסק מורשה על שמה של המבקשת משנת 1997 וצילום חשבונית של העסק משנת 2010, המלמדת שלא חלו שינוי בפרטי העוסק המורשה. במסמכים אלו אין כדי ללמד על זהותו של בעל המיטלטלין המצויים בעסק.

ב"כ המשיב ויתר על חקירתה הנגדית של המבקשת, מהנימוק כי בכל מקרה אין בתצהיר מטעמה כדי לבסס את טענותיה.

בא כוח המשיב אף הצביע על שורה של מסמכים אשר סותרים את טענותיה של המבקשת, ובכללם תצהיר של החייב מיום 25/11/2007 שהוגש בתמיכה לבקשה לביטול פסק דין ולעיכוב הליכי הוצאה לפועל בת.א. 4973/07 וכן תצהיר של בנם של החייב והמבקשת, מר פאר ליאור, מאותו יום אשר הוגש במסגרת אותו תיק. בשני התצהירים נאמר באופן מפורש כי החייב הוא בעל העסק וממילא שהנכסים הם נכסיו. עוד עמד בא כוחו של המשיב על כך שמאז שנפתח תיק ההוצאה לפועל בשנת 2007, מנהל החייב את כל ההליכים ואף לאחרונה ממש, ביום 5/10/2010 הגיש בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל (מש/1), אולם מעולם לא העלה כל טענה כי הוא אינו בעל הנכסים בחנות, וטענה זו עלתה לראשונה עתה במסגרת הבקשה הנדונה.

המבקשת לא הצליחה לסתור בשום דרך את טענות בא כוחו של המשיב באשר לכך שעד היום טען החייב כי הוא בעל הנכסים והמיטלטלין ובעל הזכויות בחנות, וכי לא אשתו, המבקשת, היא בעלת המיטלטלין או הבעלים של זכויות אחרות בנכס. כך גם לא עלה בידי המבקשת לבסס בצורה ממשית את טענותיה, אשר נראה כי אכן עלו עתה לראשונה במסגרת בקשה זו, שהיא בעלת המיטלטלין שאת עיכוב עיקולם היא מבקשת.

לפיכך, לאחר קריאת כתבי הטענות שהגישו הצדדים ושמיעת באי כוחם, אני סבורה כי מהטעמים שעליהם עמדתי, דינה של הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק הנדון, להידחות.

הצו הארעי שניתן ביום 20/10/2010 מבוטל.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 12,000 ₪.

בקביעת גובה ההוצאות לקחתי בחשבון בין השאר גם את העובדה שהגם שהחלטה על עיקול המיטלטלין ניתנה זה מכבר, הבקשה הוגשה סמוך ממש לניסיון ביצוע עיקול המיטלטלין ושהמבקשת השתהתה במסירה למשיב של הבקשה וההחלטה על הסעד הארעי מיום 20/10/2010. אומנם המסירה בוצעה בתוך גבולות הזמן שנקבעו בהחלטה, אולם ראוי היה שבמקום שבו המבקשת ידעה שעמדו לעקל את המיטלטלין ושהדבר כרוך בהוצאות גבוהות למשיב, תמהר ותמסור את הבקשה וההחלטה – שלא לומר שראוי היה אף למסור אותה בטרם הוגשה לבית המשפט – ולא תמתין עד לרגע האחרון ותמסור זאת לעובדת של המשיב. כל זאת בייחוד במקום שבו הצדדים מנהלים ביניהם הליכים ממושכים והמבקשת יודעת מי הוא בא כוחו של המשיב, ובעוד שהחנות של המשיב סמוכה לחנות שלה ומשרדו של בא כוח המשיב מצוי בקרבת מקום.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

תמר בר-אשר צבן, שופטת

החלטה

ב"כ המבקשת ישיב לבקשה להמצאת כתובתה של המבקשת עד יום 9/11/2010.

ב"כ המשיב יגיב לתגובת המבקשת עד יום 16/11/2010.

הצדדים יגישו במקביל לבית משפט ולצד שכנגד.

לאור מתן ההחלטה בבקשה לסעד הזמני, תשובת בא כוח המבקשת ותגובת בא כוח המשיב יוגשו במסגרת התיק העיקרי.

התיק יובא אלי למתן החלטה לכל המאוחר ביום 17/11/2010.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

תמר בר-אשר צבן, שופטת

הוקלד על ידי: דלית גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: