פאיד נ' צרפתי ואח'

פסק דין

רקע כללי וההליך שלפני:

התובע יליד 4.4.1979 הגיש תביעה נזיקית כנגד הנתבעים בשל טענה לרשלנות רפואית.

התובע טען בכתב תביעתו כי בעקבות ניתוח שעבר ביום 8.6.1992 הושארה מחט על ידי הרופאים המטפלים ברגלו, אולם עובדה זו התגלתה על פי הנטען בכתב התביעה רק ביום 17.9.2001. התביעה דכאן הוגשה ביום 25.2.2008 בטרם עברו 7 שנים מיום גילוי המחט.

הנתבעות חולקות על עובדה זו וטוענות בהסתמך על רשומות רפואיות כי המשיב ידע עוד לפני כן על עצם קיום המחט ברגלו כבר בחודש 1/01.

הנתבעות הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל טענת התיישנות וביום 25.7.2008 החלטתי כי יש לשמוע עדויות על מנת להכריע בבקשה.

מטעם הנתבעים העידו ד"ר האשם קאסם וד"ר ג'בר חורי, הרופאי אשר טיפלו בזמנים הרלוונטיים בתובע ואילו מטעם התובע העיד בעצמו.

טענות הצדדים:

הנתבעים טוענים בסיכומיהם בשאלת ההתיישנות את הטענות כדלקמן:

6.1כי מאחר והתובע יליד 4.43.1979 תביעתו התיישנה ביום 4.4.2004 עת הגיע לגיל 25.

6.2מאחר והתובע טוען לקיומם של חריגים המאריכים א תקופת ההתיישנות (כגון סעיף 8 לחוק ההתיישנות) הנטל מוטל עליו להוכיח חריגים אלו.

6.3הנתבעים טוענים עוד, על סמך שמיעת העדויות שהובאו, כי התובע ידע ביום 12.1.2001 ולכל המאוחר ביום 15.1.2001 על הקשר הסיבתי בין מחדל הנתבעים לנזק ולכן מניין ימי ההתיישנות מתחיל באותו מועד.

6.4באשר לתחלות סעיף 89 לפקודת הנזיקין התובע לא טען לתחולתו וגם לגופו של עניין הוא לא חל מאחר ותקופת ההתיישנות הקבועה בו חלפה לה.

התובע טוען את הטענות כדלקמן:

7.1התובע טוען לתחלות סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

7.2התובע טוען כי רק ביום 17.9.2001 התגלה לו עובדת השארות המחט ברגלו עת הופנה לצילום רנטגן.

7.3התובע טוען לתחולת סעיף 89 לפקודת הנזיקין.

דיון והכרעה:

המצב המשפטי והמסגרת הנורמיטבית:

המסגרת הנורמטיבית החולשת על המקרה הניצב לפני קבועה בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") וסעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].