פ ס ק - ד י ן בערעור תעבורה 1/16

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתן בתיק מטכ"ל (תעבורה) 345/15 (סא"ל אחסאן חלבי – שופט) ביום 22.12.2015. הערעור (חומרת העונש) התקבל.

1. המערער הורשע על-פי הודאתו בבית הדין המחוזי, בעבירה שעניינה נהיגה ברכב במצב השולל שליטה בו, לפי תקנה 26(4) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 וסעיף 38(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. כעולה מכתב האישום בו הורשע, ביום 15.6.2015, סמוך לשעה 17:00, נהג המערער ברכב צבאי, בכביש בין-עירוני, נרדם למספר שניות, סטה לנתיב מימינו ופגע ברכב אזרחי שנסע לצידו. בעקבות פגיעה זו המערער התעורר. כתוצאה מהתאונה נגרמו לשני כלי הרכב נזקי רכוש.
2. בית הדין המחוזי גזר למערער עונש פסילת רנצ"א בפועל למשך 3 חודשים, כמשכו של עונש פסילת המינימום הקבוע בחוק, זאת לצד פסילה על תנאי וקנס בסך 200 ש"ח. בית הדין ציין כי המערער הודה בהזדמנות הראשונה, אולם, מנגד, עמד על פוטנציאל הסיכון בעבירה מעין זו, שיכול היה להוליד תוצאות הרות אסון לתאונה. המערער השיג על חומרת עונשו. נטען, כי גורמי היחידה, בצעד פיקודי, מנעו מהמערער לנהוג ברכב צבאי תקופה מצטברת העולה כדי ארבעה חודשים, אותה יש לנכות ממניין ימי הפסילה שהטילה הערכאה קמא. עוד צוין, כי בשים לב לתפקודו החיובי של המערער ולצורך הצבאי ברישיון הנהיגה, יש להקל גם במשכה של הפסילה המתייחס לרישיון האזרחי. המערער עתר גם לקיצור רכיב הפסילה המותנית, שלטענתו אינו מידתי, בעיקר בהיבט תקופת התנאי.
3. במהלך הערעור ובהסכמת התביעה הוצג מסמך מטעם מפקד יחידתו של המערער, שלא הוגש לערכאה קמא, והמאשר כי הלכה למעשה, נמנע מהמערער לנהוג ברכב צבאי בהחלטה פיקודית, ארבעה חודשים רצופים.
4. במהלך שמיעת הערעור הסכימו הצדדים, בעקבות הערותיי, על התוצאה הראויה לערעור. על-פי הסכמה זו, התבקשתי לקבוע כי המערער ריצה את תקופת פסילת רישיון הנהיגה הצבאי והוא יכול לשוב ולקבלו בחזרה. הוסכם כי לא יחול שינוי במשכה של הפסילה המתייחסת לרישיון הנהיגה האזרחי ובשאר רכיבי הענישה.
5. ראיתי לכבד הסכמה זו, המביאה לתוצאה מאוזנת, בשים לב למשכה הכולל של התקופה בה היה המערער מנוע מלנהוג ברכב צבאי. מכל מקום, להשקפתי, הענישה שהוטלה בערכאה קמא הולמת את פוטנציאל הסיכון הטמון בנהיגה של מי שאינו במלוא חושיו ועירני, ולא הייתה עילה להתערבות של בית דין זה בתוצאה העונשית הכוללת.
6. אשר על כן, ובהסכמת הצדדים, מתקבל ערעור ההגנה, במובן זה שאני קובע כי עונש הפסילה בפועל בהתייחס לרישיון הנהיגה הצבאי, כבר רוצה והמערער יכול לקבל את רישיון הנהיגה הצבאי, לאלתר לידיו.

אין שינויים ביתרת רכיבי הענישה שנגזרו.

הפקדת הרישיון האזרחי תיעשה עד המועד שנקבע לכך בבית הדין המחוזי.

ניתן והודע היום, כ"ט בטבת התשע"ו, 10 בינואר 2016, בפומבי ובמעמד הצדדים והמערער.

__________________

ארז פורת,               אל"ם
שופט בית הדין הצבאי