מדינת ישראל נ' וילנסקי (עציר)

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום מחמת הספק, ואלו נימוקי הזיכוי:

1.כנגד הנאשם הוגש כתב האישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה – מעולם לא הוציא, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") ונהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי[נוסח חדש], התש"ל – 1970.

2.כעולה מפרק עובדות כתב האישום ביום 14.11.24 בסמוך לשעה 19:15 נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מיצובישי מ.ר. 3504676 בדרך צבי גוב ארי בעיר יבנה מכיון צפון לדרום.

באותן נסיבות הנאשם היה בלתי מורשה לנהיגה כלל בכלי רכב ונהג ללא רישיון רכב.

3.בישיבת יום 20.1.25 הנאשם כפר בנהיגה.

4.מטעם המאשימה העידו השוטרת מיראל ומתנדב המשטרה אדוארד.

העובדות שאינן במחלוקת

5.הנאשם מודה כי ביום 14.11.24 בסמוך לשעה 19:15 ישב ברכב פרטי מסוג מיצובישי מ.ר. 3504676 בדרך צבי גוב ארי בעיר יבנה. עוד מודה כי אין לו רישיון נהיגה.

המחלוקת

6.המחלוקת הינה האם המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר כי במועד ביצוע העבירה הנאשם נהג ברכב?

ראיות המאשימה:

7.באמצעות השוטרת מיראל מרים עמר (להלן: "השוטרת מיראל") הוגשו המסמכים הבאים:דו"ח פעולה מיום 14.11.24 (ת/1); דו"ח עיכוב מיום 14.11.24 (ת/2); סרטון מצלמת גוף (ת/3).