פ"ל 7936-07-13 מדינת ישראל נ' חמזה

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 10.3.13 נפסל רשיונו של הנאשם לתקופה של 4 חודשים בגין עבירת מהירות. הנאשם קיבל ארכה להפקדת רשיונו עד יום 24.4, והפקיד אותו בפועל ביום 20.5. למרות עובדה זו נמצא הנאשם נוהג ברכבו ביום 14.7.13.

המאשימה ציינה כי לחובת הנאשם עבר תעבורתי מכביד, הכולל יותר מ – 90 הרשעות קודמות, וביקשה להשית עליו מאסר בפועל, פסילה לתקופה ארוכה ועונשים נלווים.

הסניגור פירט את מצבו המשפחתי של הנאשם, הסביר כי הוא מנהל עסק ומפרנס את משפחתו, הבין את המעשה ולא יחזור עליו. לפיכך ביקש כי אסתפק בהטלת עונש מאסר מותנה שירתיע את הנאשם מלחזור על מעשיו.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק. אכן הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת עונש פסילת רשיון הנהיגה ככלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.