פ"ל 6822-03-14 מדינת ישראל נ' א'

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של נהיגה בשכרות (סמים) ונהיגה תחת השפעת סמים, עבירה על סעיפים 62(3), 39(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום ביום 27.02.14 נתפס הנאשם בכף כשהוא נוהג באופנוע לאחר שנצפה ע"י שוטרים סמוך לפני כן כשהוא נכנס ויוצא ממקום המוכר כ"מאתר סמים". הנאשם נהג באופנוע כאמור, כאשר בהתנהגותו נצפו מאפייני שכרות/סמים כבדים, עיניים אדומות ומבריקות, התנדנד בעמידה, נכשל במבחני הליכה על קו, נכשל במבחן הבאת אצבע לאף וכן התנהגותו חריגה, לא משתף פעולה ואינו מסוגל להבין הוראות, כל אלו מעידים על היותו נתון תחת השפעת סמים.

בבדיקת שתן שמסר הנאשם בהסכמתו מיד לאחר שנעצר ע"י השוטרים, נמצאו בגופו של הנאשם תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קוקאין.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה עותרת למאסר בפועל, מאסר על תנאי ולפסילה בפועל שלא תפחת מ-5 שנים לצד פסילה על תנאי וקנס, וסומכת עמדתה על חומרת העבירות בהם הודה הנאשם בכתב האישום, וכן על עברו התעבורתי והפלילי המכביד של הנאשם.

הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2001 ולחובתו 17 הרשעות קודמות בתעבורה, בהן בעבירה זהה, בנהיגה תחת השפעת סמים (הרשעה מיום: 18.06.14, מועד העבירה: 02.11.13) וכן בתאונת דרכים (2009) ובעבירות של אי ציות לתמרורים, נהיגה במהירות מופרזת ושימוש בטלפון בעת נהיגה.

לנאשם רישום פלילי עשיר בגין עבירות שביצע בין השנים 1992 ועד 2005, עבירות חוזרות של שימוש בסמים, עבירות רכוש, אלימות, התחזות לאחר, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. רישיון הנהיגה של הנאשם נפסל מיד לאחר המקרה, ביום 02.03.14 בפסילה מנהלית ע"י קצין משטרה והפסילה הוארכה ע"י בית המשפט. הנאשם פסול עד תום ההליכים בתיק זה.

ב"כ הנאשם מצידו מבקש התחשבות בנאשם, מפנה ל-3 תסקירים שערך שירות המבחן למבוגרים בתיק זה בהפניית בית המשפט ובהסכמת המאשימה. ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם הינו אדם ששיקם את עצמו משימוש ארוך שנים מסמים. הנאשם היה נקי לדבריו קודם לאירוע הנוכחי תקופה של כ-9 שנים, עד למעידה הנוכחית. לנאשם סיפור חיים קשה כפי שניתן להתרשם גם מהתסקירים.

ב"כ הנאשם מבקש התחשבות בנסיבותיו האישיות כמפורט של הנאשם ומבקש כי אתן משקל מכריע לשיקולי שיקום של הנאשם וכן ביקש לטעון כי קיים כרסום מסוים בראיות ככל שנוגע למידת ההשפעה של הסמים על נהיגת הנאשם. לצורך זה הוגש דו"ח המאפיינים וב"כ הנאשם מפנה לרישום של השוטר הקובע לשיטתו באופן מפורש כי הנאשם לא נראה שיכור (נ/1).

ב"כ הנאשם בטיעוניו הפנה בעל פה לפסיקה של כב' השופט רענן בן יוסף מבית המשפט המחוזי בת"א, (עפ"ת 24784-05-12) לשיטתו של הסנגור נקבע ע"י כב' השופט רענן בן יוסף, כי במקרים אלו יש מקום להתחשב בעונשו של נהג כאשר לא הוכחה מידת ההשפעה בפועל של הסמים כפי שהיא מתבטאת בנהיגתו. לשיטתו של הסנגור הענישה באותו מקרה הועמדה על 12 חודשי פסילה בלבד ובית המשפט המחוזי ציין כי יש לערוך הבחנה בין אדם שבגופו נמצאו תוצרי חילוף חומרים של סם ובין מי שנצפה כי באופן נהיגתו מקיימת השפעה של סמים כגון מי שעבר עבירות תנועה, נסע בפראות, נסע בזגזג, נרדם על ההגה וכדומה.