פ"ל 5223-04-14 מדינת ישראל נ' עקל

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה) וללא ביטוח, הכשלת שוטר, נהיגה בפזיזות לפי סעיף 338 לחוק העונשין, ונהיגה ברכב ללא רשות בעליו (לפי פק' התעבורה).

על פי עובדות כתב האישום, ביום 7/12/13 בשעה 10:00 לערך, נהג הנאשם ברכב שנטל מדודו ללא רשותו של זה, זאת כשהינו נעדר רישיון נהיגה, משלא הוציא רישיון נהיגה מעולם.

שוטרים שהבחינו בנאשם נוהג, הורו לו לעצור במערכת הכריזה של הניידת בה נסעו. הנאשם עצר את רכבו אך משניגש אחד השוטרים לרכבו, החל הנאשם בנסיעה ונמלט מן המקום, כשהשוטרים דולקים אחריו ומורים לו לעצור.

הנאשם לא ציית להוראת השוטרים לעצור ונהג בצורה פזיזה ומסוכנת, תוך שהוא גורם להולכי הרגל להימלט לצדי הדרך על מנת שלא להיפגע מרכבו.

בהמשך, בהגיע הנאשם לקטע דרך ללא מוצא עצר את רכבו ונמלט רגלית מהמקום, עד שנעצר על ידי השוטרים.

טיעוני הצדדים לעונש

נוכח חומרת העבירות שביצע הנאשם, העולה מהתסקיר בדבר נטילת אחריות חלקית מצד הנאשם וקושי בוויסות דחפים, עותרת התביעה להשתת עונש מאסר לתקופה בת 8 חודשים לצד עונשים נלווים.

מנגד, מציין הסנגור את הודאתו של הנאשם בעבירות, נסיבות חייו האישיות, החרטה שביטא והיותו נעדר עבר פלילי או תעבורתי, עותר הסנגור להשתת עונש של"צ ומאסר מותנה. לחילופין, ככל שיסבור בית המשפט כי יש להשית עונש מאסר בעבודות שירות, מבקש הסנגור להסתפק בהשתת תקופת מאסר קצרה.

המועד הטיעונים לעונש שמעתי את אביו של הנאשם אשר התייחס לנסיבות ביצוע העבירה ולנזק שנגרם למשפחה בעקבות מעצרו של הנאשם.

כן שמעתי את הנאשם אשר הביע חרטה וצער על מעשיו, ביקש הזדמנות נוספת וציין כי הינו תומך בפרנסת הבית.