פ"ל 5083-07-14 מדינת ישראל נ' אבו רמילה

הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף על שימושו ברכב.

מקור הפסילה הוא בשני גזרי דין: האחד, מיום 26.05.09 בת"פ 7160/08 בבית משפט המחוזי בחיפה, בגדרו הוטל על הנאשם, בין היתר, פסילה למשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, והפסילה החלה ביום 29.12.11; והשני, מיום 15.02.09 בתיק פ. 1915/08 ו- פ. 1186/07 בבית משפט השלום בכפר סבא, בגדרו הוטל על הנאשם, בין היתר, פסילה למשך שנה לריצוי מתום עונש המאסר והנאשם לא הפקיד את רישיונו עד היום.

הנאשם נתפס בתאריך 26.04.14 נוהג ברכב כאשר הפסילות הנ"ל עדיין בתוקף, כאשר אין על שימושו פוליסת ביטוח בת תוקף וכאשר רישיון הנהיגה שלו פקע באפריל 2008 ומאז לא חודש.

ב"כ המאשימה הפנה לעברו של הנאשם אשר הוציא רישיון נהיגה בשנת 1996 וכבר צבר לחובתו 72 הרשעות קודמות ביניהן: הרשעה משנת 2009 בגין עבירות של מהירות בלתי סבירה, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה בקלות ראש בגינן נגזר עליו בין היתר עונש מאסר למשך 18 חודשים; והרשעה נוספת משנת 2009, בגין עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, הסעת תושבים זרים, והסעת נוסעים מעל המותר בגינן נדון בבית משפט המחוזי והוטל עליו בין היתר עונש מאסר של 35 חודשים בפועל.

בנסיבות הנ"ל ביקש ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, לצד פסילה, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם הדגיש כי עבירת הנהיגה בזמן פסילה הינה עבירה ראשונה מסוגה בה הורשע הנאשם. עוד הדגיש הסניגור כי כתוצאה מעונשי המאסר שהושתו על הנאשם הוא נפרד מאשתו וכיום הוא משלם מזונות ולאחרונה אף התחתן בשנית ונגרמה לו מעמסה כלכלית.

ב"כ הנאשם ביקש כי בית המשפט יטיל על הנאשם מאסר מותנה כעונש הרתעתי וקנס כספי. לחילופין, ביקש ב"כ הנאשם, כי במידה ויוטל עונש מאסר, אזי שזה ירוצה בדרך של עבודות שירות.

עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה הינן עבירות חמורות, הטומנות בחובן סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל), והמצדיקות הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל). עבירות אלו מצביעות על זלזול עמוק בחוק ובחובה הבסיסית המוטלת על הפרט לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור (ע"פ (י-ם) 4218/09 מדינת ישראל נ' בן דוד). אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה, לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב, בכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש (עפ"ת (י-ם) 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל ). יש בעבירות אלו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל).

מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר קצר למאסר של מספר חודשים.

בנסיבות העניין, לאור הודאתו הראשונה של הנאשם, נסיבותיו ונסיבות ביצוע העבירה, אני קובע כי העונש הראוי לנאשם הוא מאסר בן 60 ימים אשר נמצא בתוך מתחם העונש ההולם שקבעתי לעיל.

אין מניעה כי עונש המאסר אשר יוטל על הנאשם ירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות.