פ"ל 5018-07-12 מדינת ישראל נ' פולטורק

  הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו העבירה של נהיגה בשכרות – עבירה על סעיף 62 (3) ו - 39 א' לפקודת התעבורה.

מכתב האישום עולה כי בתאריך 10/09/11בשעה 03:15 או בסמוך לה נהג הנאשם ברכב פרטי מ.ר 99-798-29 (להלן:"הרכב") ברחוב בקר בראשון לציון, בשכרות כאשר בבדיקת ינשוף נמצא שריכוז האלכוהול בדגימת ליטר נשוף של 895 מיקרוגרם אלכוהול.

  הכפירה:

בישיבת ההקראה כפר הנאשם באמצעות בא כוחו בשכרות, בתקינות המדידה, באביזרים ששימשו את המודדים והודה בנהיגה.

בדיון שהתקיים ב 18/6/13 ציין ב"כ הנאשם כי הגנתו של הנאשם היא הגנת צורך או כורח (עמ' 11ש' 25-26).

פרשת התביעה:

עת/1 גב' ליבי סרי – אחות בת הזוג של הנאשם בתאריך הרלוונטי:

העדה סיפרה כי ביום 10.09.11, בסביבות השעה 23:00, הגיעו למועדון שם פגשה בנאשם כשסוכם מראש שהיא זאת שתנהג בחזרה . עוד סיפרה העדה כי היא ואחותה לא שתו אלכוהול וכנראה שהנאשם כן שתה.

בשעה 03:00 החליטו לעזוב את המועדון, הנאשם וחברו עזבו את המקום קודם, והיא ואחותה ירדו לאחר מכן, ראו קטטה גדולה בה היו מעורבים כ – 15 איש בהם הנאשם וחברו. ראתה כי הנאשם וחברו קיבלו מכות חזקות והיא ואחותה ניסו להפריד תוך שהיא אמרה שמזמינה משטרה .

כשהמכות נפסקו התחילו להתפזר וביחד החליטו ללכת לכיוון הרכב. אך,בעודם בדרך לרכב ראו את החברה חוזרים עם מקלות ואבנים ולא הייתה להם כל ברירה והם התחילו לרוץ לכיוון הרכב להימלט על נפשם.

לגירסתה הנאשם קיבל מכות חזקות מאד, הם היו מפוחדים, לא היה להם שיקול דעת, רצו רק להימלט, לכן הנאשם רץ לקחת את הרכב.

העדה הסבירה כי כאשר ראו את התוקפים עם המקלות אמרה לנאשם "עזוב אני אביא את האוטו" אך לא היה זמן לשיקול דעת להחליט אם לנהוג או לא, הייתה תחושה של סכנת חיים, כאשר 10 אנשים עם אבנים ומקלות היו במקום.

מוסיפה שהיא ניסתה להתקשר למשטרה מס' פעמים, וכאשר ענו לה אמרו שנשלחה ניידת.

עוד סיפרה כי בזמן שהנאשם היה ברכב, לא היה לאן להימלט התוקפים שברו וריסקו את הרכב, הוא נסע אחורנית פגע ברכב או פנס, ואז לא ראתה אותו הוא נמלט לחניון שהיו בו קודם, הוא שקע עם הרכב בחול והתוקפים השיגו אותו, ריסקו לו את האוטו עם אבנים ומקלות, ונתנו לו שוב מכות ובשלב זה הם הגיעו וראו אותו.