פ"ל 2572-12-13 מדינת ישראל נ' בחתה

העבירות ועברו של הנאשם

1. בהכרעת הדין מיום 8/4/14 הורשע הנאשם (בן 30) כי ביום 8/12/13 ביצע העבירות הבאות: נהיגה בשכרות מכוח סירובו להיבדק, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ללא ביטוח חובה בתוקף, נהיגה ברשלנות וגרם נזק. מקור הפסילה הוא גזר דין בתת"ע(ים) 12563/08, שם נדון הנאשם בין היתר לפסילה בת 30 חודשים, 8 חודשי מאסר, המהווים הפעלת תנאי מגזר דין קודם בת"ד 30918/07, ו-6 חודשי מאסר על תנאי. תנאי המאסר בר הפעלה, היות שגזר הדין ניתן רק ביום 23/5/11 וטרם חלפו 3 שנים. התארכות ההליכים הוסברה בשל אי התייצבותו של הנאשם לדיונים והצורך בהוצאת צווי הבאה נגדו. ערעור על גזר הדין והטענה כי יש מקום להאריך תנאי המאסר בשל "שינוי תפקודי שעבר המערער", נדחה (ראה עפ"ת(ים) 12234-07-11 מיום 12/7/11).

2. בעברו של הנאשם שלוש הרשעות קודמות הנוגעות לנהיגה בשכרות או תחת השפעה, במהלך אחת העבירות הקודמות גרם לתאונת דרכים. (ראה ת"ד(ק.גת) 30918/07 שנדון יחד עם 21783/06 ואשר לגביהם נדון על פי הסדר טיעון ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות). בנוסף, לנאשם עבר פלילי: תקיפה כשהנאשם היה מזויין ואיומים (בגינן ריצה מאסר בן 6 חודשים), היזק לרכוש, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה ותגרה במקום ציבורי.

   ההליכים המשפטיים

3. עם ביצוע העבירות נשוא תיק זה, נעצר הנאשם ולאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא, ביום 1/4/14 הוקלו התנאים באופן משמעותי והתאפשר לו לצאת לעבודה ולהשתתף במסגרת טיפולית בעמותת "אפשר" לענין התמכרותו לאלכוהול. על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם משתף פעולה ומביע תובנות לגבי השימוש הבעייתי באלכוהול והנזקים שנגרמים עקב כך. הטיפול והמעקב הסתיימו בחודש אוגוסט. בחודש אוגוסט הוקלו תנאי המעצר למעצר לילי בלבד.

   חומרת העבירות

4. חומרת העבירות שביצע הנאשם אכן זועקת לשמים כהגדרת ב"כ המאשימה ואין צורך להכביר מלים על כך, לענין הנהיגה בשכרות, די אם אפנה לדברי כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל ולרע"פ 1392/09 נתן אבנילוב נ' מדינת ישראל. סירובו של הנאשם להיבדק מהווה נסיבה לחומרה, כאמור בע"פ 71608/01 יצחק אלבו נ' מדינת ישראל.

5. לענין הנהיגה בזמן פסילה, הרי שעבירה זו כשלעצמה מהווה עילה להשתת מאסר בפועל, בשל ביזוי רשויות החוק והמשפט והשילוב של שלוש העבירות בהן הורשע הנאשם: נהיגה בזמן פסילה, בעת שהוא שיכור וגרם תאונת דרכים הוא מהחמורים ביותר.

   מתחם הענישה

6. מלאכת גזירת הדין היא מלאכה עדינה של איזון, הנעשית תוך שקלול נסיבות הקולא והחומרא, אלו מול אלו, יחד עם מטרות הענישה והמדיניות העונשית הכללית. (ע״פ 212/79 פלוני נ׳ מדינת ישראל). לאחר תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (הבניית שיקול הדעת בענישה) נדרש בית המשפט להעמיד בראש סדר העדיפויות את עיקרון ההלימה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם. קשה להשוות בין גזרי הדין השונים שניתנים בבתי משפט לתעבורה, משום שלא רק שכל נאשם שונה בנסיבותיו ממשנהו אלא גם משום שמדובר בצרוף עבירות שונות שביצע כל נאשם. האחד "רק" נוהג בפסילה והשני נוהג בפסילה ובשכרות, השלישי נוהג בשכרות וגורם לתאונת דרכים והרביעי – כמו זה שלפני נוהג בפסילה, בשכרות וגורם לתאונת דרכים.