פ"ל 2146-05-15 מדינת ישראל נ' אבוחצירא

בפני בקשה להפרדת אישומים שהוגשו במסגרת כתב אישום אחד.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו שני אישומים המייחסים לו נהיגה בשכרות.

אישום אחד מיום 5.5.15 המייחס לנאשם נהיגה בשכרות על פי בדיקת שתן בה נמצא סם מסוג קוקאין ואישום שני מיום 14.4.15 המייחס לנאשם נהיגה בשכרות מכח סירוב לבצע בדיקת שכרות.

ב"כ הנאשם טען כי יש לפצל את כתב האישום לשניים ולהפריד את האישומים וזאת כיוון שלא מתקיימת אף אחת משלושת החלופות החוקיות המאפשרות צירוף אישומים בהתאם לסעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

עוד טען, כי יש באיחוד האישומים כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם ובסיכוייו שגרסתו ביחס לכל אחד מהאישומים תזכה לאמונו של בית המשפט.

ב"כ הנאשם הפנה לתיק פ"ל (י-ם) 3016-10-15 מדינת ישראל נ' דאוייאת שם קבע כב' השופט טננבוים כי יש להפריד בין שני אישומים בגין עבירות זהות של נהיגה בשכרות על פי תוצאת בדיקת ינשוף, שהוגשו כנגד הנאשם בכתב אישום אחד.

המאשימה טענה כי החלופה השנייה הקבועה בסעיף 86 מתאימה למקרה הנדון כיוון שעובדות כתב האישום דומות. לטענתה מדובר בשתי עבירות של נהיגה בשכרות שביצע הנאשם באותו מקום ובאותו הרכב תוך פחות מחודש כאשר ההבדל היחיד ביניהן נעוץ בהתנהגות הנאשם לאחר שנדרש להיבדק.

עוד ציינה המאשימה כי לא די בחשש כללי לפיו תפגע הגנת הנאשם בשל טענה להשחרת פניו, ואין לקבל טענה זו בהעדר טעם קונקרטי. עוד צויין כי גם מטעמי יעילות וחסכון במשאבי ציבור אין להפריד את האישומים.

דיון