פ"ל 1614-04-15 מדינת ישראל נ' אבו זקיקה

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה כאשר באחד המקרים עבר עם רכבו בצומת בו דלק אור אדום ברמזור אגב נהיגה זו.

תמצית טיעוני הצדדים –

ב"כ המדינה הפנתה בטיעוניה לחומרת הנסיבות כפי שהיא מתוארת בכתבי האישום וסברה כי נוכח עברו התעבורתי של הנאשם הכולל גם מאסר מותנה בר הפעלה, יש הצדקה מלאה לגזירת ענישה הכוללת מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח לצד פסילה ארוכה וענישה צופת פני עתיד.

ב"כ הנאשם סבר כי אין הצדקה לרכיב של מאסר בפועל נוכח גילו הצעיר של הנאשם, לקיחת האחריות המלאה מצידו והעובדה כי בחר לדבריו בדרך חיים נורמטיבית.

לשיטת ההגנה יש הצדקה להפעלת ענישה שיקומית בפרשה זו.

שני הצדדים תמכו טיעוניהם בפסיקה שהוגשה.

דיון וגזירת העונש – 

הערך המוגן בעבירות בהן הורשע הנאשם הינו שלום הציבור ובטחונו בדרכים.