מנסור חריב נ' מדינת ישראל

1.זוהי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 12/09/16, ובו נמחקה תביעתו של התובע-המבקש (להלן: "פסק הדין").

השתלשלות העניינים שקדמה למתן פסק הדין ולהגשת הבקשה לביטולו היתה כדלקמן –

א.בתיק התקיים דיון מוקדם ביום 08/11/15.

בסיומו של הדיון הורה בית הדין על הגשת תצהירי עדות ראשית, כך שעל התובע היה להגיש תצהיריו בתוך 60 יום, פרק זמן ממושך שנקבע לבקשת באת כוחו.

ב.תצהירי התובע לא הוגשו במועד, וביום 09/03/16 (בחלוף חודשיים מהמועד שנקצב) התבקשה ארכה בת 60 יום להגשת התצהירים, דהיינו עד ליום 09/05/16.

משלא הוגשו התצהירים גם בתוך המועד המוארך, ניתנה ביוזמת בית הדין ארכה אחרונה ונוספת, תוך שבהחלטה שניתנה ביום 23/05/16 נקבע כי אם לא יוגשו תצהירי התובע, בלווית הסבר בדבר האיחור בהגשתם, עד ליום 10/06/16 – ישקול בית הדין מחיקת התביעה ללא התראה נוספת.

התובע הגיש שוב בקשה להארכת מועד להגשת תצהיריו עד ליום 30/07/16, ובית הדין נעתר לבקשה.

לאחר מכן שוב הוגשה בקשה לארכה עד ליום 06/09/16 – ושוב נעתר לה בית הדין.

משלא הוגשו תצהירי התובע בתוך המועד שננקב על ידיו ולא נתבקשה ארכה נוספת - ניתן פסק הדין, בו נקבע כי התביעה נמחקת, אולם לא ניתן צו להוצאות, הגם שבית הדין איפשר לנתבעת לבקש בתוך 30 יום חיוב התובע בהוצאותיה.

ג.פסק הדין נמסר למשרד ב"כ התובע ביום 12/09/16, וגם נצפה באתר נט המשפט באותו היום.

ד.ביום 01/05/17 הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין שהינה מושא החלטה זו.

2.להלן תמצית טענות התובע-המבקש להצדקת ביטול פסק הדין –