פ"ה 6504-01-13

בפנינו בקשה הדדית לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים .

רקע עובדתי

1.התובע הועסק על ידי מדינת ישראל- משרד המשפטים, ביחידת רשם מאגרי מידע ובהמשך ברשות למשפט, טכנולוגיה ומידע ( להלן "רמו"ט " ) החל מ- 1.10.04 ועד ליום 31.12.11 במסגרת העסקה של קבלן עצמאי בחוזה מיוחד שהוארך וחודש לתקופה קצובה בכל שנה.

2.במסגרת תביעתו עותר התובע להכיר בו כעובד קבוע של הנתבעת למן המועד בו החלה ההתקשרות בין הצדדים וכמי שהתקיימו בינו לבין הנתבעת יחסי עובד – מעביד, לקבוע כי פיטוריו נעשו שלא כדין ועל כן הוא זכאי לסעד של אכיפה – השבה למשרה בה הועסק. עוד מבקש התובע במסגרת התביעה כי בית הדין יצהיר שעל המדינה לשלם לו שכר ותנאים נלווים באופן שעלות השכר למדינה לא תפחת מעלות השכר ששולמה לו כ"עצמאי" ולחילופין כי השכר והתנאים הנלווים ישולמו לו בהתאם לדרגה 46 לדירוג המח"ר בהתאמה לוותק ולניסיון שצבר.

3.לטענת התובע חוזי העסקה שנערכו בין הצדדים ואשר חודשו מעת לעת, הינם בטלים ואין להם כל תוקף, לרבות "סעיף גדרון" הכלול בהם ובית הדין מתבקש להצהיר על בטלותם. כמו כן מתבקש בית הדין להצהיר כי התובע זכאי בכל תקופת עבודתו לכל הזכויות הכספיות והתנאים הנילווים ששולמו לעובדי מדינה בדירוגים הרלוונטיים ולרבות פנסיה תקציבית.

4.הנתבעת טוענת מנגד כי התובע לא התקבל לעבודה כדרך קבלתם של עובדי מדינה לשירות המדינה: התובע לא אייש תקן פנוי, לא התמודד במכרז וודאי שלא קיבל כתב מינוי. לתובע היה ברור כל תקופת העסקתו כי איננו עובד מדינה וחתם מעת לעת על חידוש חוזה הקבלן כנוסחו הברור.

לשיטת הנתבעת התמורה ששולמה לתובע עלתה לאין שעור על התמורה שהייתה משולמת לו, לו היה נקלט אצל הנתבעת כעובד מדינה.

3.הנתבעת אף הגישה תביעה שכנגד , במסגרתה טענה כי ככל שתתקבל תביעת התובע להכרה ביחסי עובד- מעביד, הרי שיהא עליו להשיב את ההפרש בין התמורה שקיבל בפועל כנגד שירותיו לבין השכר שהיה משתכר לו הייתה ההתקשרות עמו כשל עובד מדינה, ובהתאם לסעיף 7(ה) לחוזה ההתקשרות עמו.

הבקשות 

4.ביום 20.5.15 הגיש התובע בקשתו לגילוי ועיון במסכמים ספציפיים. במסגרת בקשתו מבקש הוא גילויים של המסמכים הבאים:

א.תיקו האישי של התובע בנתבעת.