פ"ה 61933-01-13 דרבקין נ' מקורות חברת מים בע"מ

פתח דבר

1. התובעת עבדה בנתבעת כמנהלת חשבונות בכירה, מיום 8.11.1970 ועד ליום 31.1.2013. בתאריך 8.11.12, קיבלה התובעת מכתב מיחידת משאבי אנוש בנתבעת, המודיע לה על סיום עבודתה בחברה ופרישה לגמלאות, בהתאם להתחייבותה הבלתי חוזרת מיום 1.1.03, בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 31.12.90, ולפיה ביקשה לממש כבר מגיל 52 את הזכות לעבוד 40 שעות שבועיות בשכר משרה מלאה (להלן – שבוע עבודה מקוצר), כנגד התחייבותה לפרוש לגמלאות בגיל 60. התובעת הודיעה לנתבעת על רצונה להמשיך ולעבוד. משסורבה, הוגשה התובענה דנן.

   תביעתה זו הוגשה בכדי שנקבע כי ההחלטה בדבר פרישתה של התובעת בטלה ולפיכך זכאית היא להמשיך ולעבוד בתפקידה אצל הנתבעת, ולחלופין בכדי שתפסק זכאותה להטבות הפרישה הייחודיות בהתאם להסכם קיבוצי משנת 2012, הכל כפי שיפורט להלן.

   רקע עובדתי

2. התובעת, ילידת ינואר 1951, הועסקה כמנהלת חשבונות בכירה בנתבעת החל משנת 1970, במשרה חלקית. בחודש אפריל 2002, עקב לחץ בעבודה וכשמונה חודשים טרם הגיעה התובעת לגיל 52, החלה לעבוד במשרה מלאה.

3. ביום 1.1.03, חתמה התובעת על הצהרה והתחייבות בלתי חוזרת מצידה לפרוש במלאת לה 60 שנים, בתמורה לקיצור שבוע עבודתה, החל ממלאת לה 52, זאת מכוח ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 31.12.90 (להלן בהתאמה- מסמך ההתחייבות ו-הסכם 1990). בהתאם, אין חולק כי החל מגיל 52 עבדה התובעת שבוע עבודה מקוצר, כנגד שכר משרה מלאה.

   בהתאם למסמך ההתחייבות, התחייבה התובעת, בין היתר, כדלקמן:

   "2. בהתאם לפסקה השניה בסעיף 6 להסכם הקיבוצי מיום 31.12.90, הנני מתחייבת מראש ומסכימה באופן בלתי חוזר כי אפרוש לגמלאות בהגיעי לגיל 60. התחייבותי זו ניתנת לכם לאור רצוני לממש את זכותי לעבוד 40 שעות שבועיות.

   3. ברור לי ומוסכם עלי שהתחייבותי לפרוש לגמלאות בגיל 60 הינה בלתי חוזרת, לאחר ששקלתי את העניין והחלטתי לוותר במפורש על זכותי לפרוש לגמלאות בכל גיל שבין גיל 60 לגיל 65. מוסכם עלי וידוע לי כי הינכם מסתמכים על הצהרותיי והסכמותי במסמך זה.

   4. הנני חותמת על התחייבות זו לאחר שהוסברה לי משמעות חתימתי, לאחר ששקלתי את העניין בצלילות דעת ובלא שהופעל עלי לחץ כלשהו מטעם החברה וכן לאחר שהתייעצתי בעניין ככל שנראה לי. הנני מתחייבת כי בעתיד לא אעלה כלפי החברה ו/א ומי מטעמה כל טענה ו/או דרישה בדבר קיפוח ו/או פגיעה בי לאור התחייבותי והסכמותי לעיל וכן כי לא אתכחש להן בעתיד.

   ..."

   עוד יצוין, כי על פי הסכם 1990 ההטבה האמורה בדמות קיצור שבוע העבודה ניתנת לכל עובדת, החל מגיל 55 ואולם, רשאית עובדת להקדים את מועד מימוש ההטבה, כנגד התחייבות לפרישה כאמור.

4. לתובעת מלאו 60 בשנת 2011 ואולם היא לא פרשה בהגיעה לגיל זה, לטענת הנתבעת מחמת שבין מועד חתימתה על מסמך ההתחייבות לבין הגעתה לגיל 60, נדחה גיל הפרישה על פי חוק ותקנוני קרנות הפנסיה, והנתבעת לא חפצה להותיר את התובעת ללא אפשרות למימוש זכויותיה הפנסיוניות מיד עם פרישתה.

5. ביום 8.11.12, קיבלה התובעת מכתב "סיום עבודה" (נספח א' לסיכומי התובעת), לפיו, בהתאם למסמך ההתחייבות, ולאור גיל הפרישה התקנוני, היא תפרוש לגמלאות ביום 31.1.13.