יעקב אמסלם נ' כנסת ישראל

1.התובע, אשר שימש כנהגו של חבר הכנסת עמיר פרץ, הגיש תביעה בסך 500,000 ₪ כנגד הנתבעת.

התובע צירף חוות דעת של רואה חשבון מטעמו, ולפיה תבע הפרשי שכר, וכן הפרשות מעסיק לפנסיה, לתגמולים, לפיצויים ולקרן השתלמות.

בנוסף, תבע סך של 207,895 ₪ בגין החלת חוק שעות עבודה ומנוחה והפרשות סוציאליות נלוות הנגזרות מכך לדידו. כמו כן, מבקש התובע שיינתן פסק דין הצהרתי לפיו עבד הוא ב-100% משרה במשך כל תקופת עבודתו.

2.לאחר קיום מסכת ראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם, כאשר התובע אף הגיש סיכומי תשובה. יצויין, כי התובע תמך תביעתו בחוות דעת של רואה חשבון מטעמו.

3.בין הצדדים נחתם חוזה העסקה מיוחד ביום 11.6.08, אשר הוארך מפעם לפעם.

אין חולק, כי יחסי העבודה החלו ביום 18.1.08 והסתיימו ביום 16.12.12. משרת התובע הוגדרה כמשרת אמון ובהיקף של 50% משרה, כאשר שכר הבסיס היה בגובה 4,808 ₪; למעט התקופות הבאות, בהן עבד התובע ב-100% משרה:

• 2.11.09 -18.11.09

• 17.4.11- 14.8.11

• 1.8.12- 16.12.12

   

  4.לטענת התובע, יש לקבל את התביעה במלואה. הנתבעת לא העידה את העדים הרלוונטיים מטעמה. התובע עבד היקף שעות שווה ערך למשרה מלאה. נהגים אחרים שעבדו דומה ואף פחות קיבלו זכויות לפי היקף משרה מלאה. לאור עבודתו האינטנסיבית של ח"כ עמיר פרץ, שעות עבודת התובע היו בהיקף מעשי של משרה מלאה ולא תאמו היקף של חצי משרה, הגם שהיו לח"כ פרץ שני נהגים. התובע פנה מס' רב של פעמים לגורמים האחראיים אצל הנתבע כדי לתקן את המצב, לפיו הוא מקבל מחצית שכר עבור משרה מלאה בפועל. בהודעת שינוי (על תנאי עבודה) מיום 6.7.12 עבור התקופה שמיום 1.8.12 ועד תום עבודתו, למעשה אושרה לו משרה מלאה ללא הגבלה במועד כלשהו. אף על פי שהנתבעת הבטיחה לתקן את העוול שנעשה לתובע ולשלם לו רטרואקטיבית את כל השלמות השכר והזכויות הסוציאליות, הדבר לא נעשה. חרף העובדה שבחוזה העבודה נקבע שמשרתו היא משרת אמון, אין כך הדבר מבחינה מהותית בהתאם לאמור בפסיקה. התובע השתכר שכר נמוך בהתחשב בהיקף שעות עבודתו שבוצעו ביום ובלילה, בסופי שבוע ובחגים.