פ"ה 41031-12-14

1.עניינה של החלטה זו בקשה שהגיש מר יצחק בוחבוט (להלן: "המבקש") ביום 18.12.2014 למתן צו זמני במסגרתה התבקש בית הדין ליתן צו המונע את הפסקת העסקתו בשירותה של עיריית שדרות (להלן: "המשיבה 1"), שנקבעה ליום 19.12.2014.

2.קודם שנפנה להצגת טענות הצדדים, מבקשים אנו להביא את העובדות המהוות את הרקע לטענות הצדדים בבקשה מושא ההחלטה כדלקמן:

א.המשיבה 1, היא רשות מקומית אשר הוקמה ופועלת במסגרת פקודת העיריות [נוסח חדש] .

ב.פרח השקד בע"מ (להלן: "המשיבה 2") היא חברה לאספקת שירותי כוח אדם.

ג.בחודש ינואר 2010 נקלט המבקש לעבודה במשיבה 1 בתפקיד סגן קצין הביטחון העירוני; באמצעות המשיבה 2.

ד.בנובמבר 2014 זומן המבקש לשימוע בפני נציגי המשיבה 2, נוכח כוונת המשיבה 2 לסיים את העסקתו בעקבות הנחיה שהתקבלה מהמשיבה 1 להפסיק את העסקתם של העובדים המועסקים באמצעות חברת כוח האדם, בשירותיה.

ה.בסמוך לאחר השימוע, הוציאה המשיבה 2 מכתב פיטורים למבקש לפיו יסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים ביום 19.12.2014. יום לפני כניסת הפיטורים לתוקף הוגשה הבקשה למתן סעד זמני. בפועל הסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, ביום 19.12.2014 והחל ממועד זה אין המבקש ממלא כל תפקיד בפועל בשירות המשיבה 1.

3.בקצירת האומר טוען המבקש, כי על פי המבחנים שקבעה הפסיקה יש לראות בו כעובד המשיבה 1. בהקשר זה טען המבקש כי התקבל לעבודה בעיריית שדרות על ידי נציגה המוסמכים של העירייה בתפקיד ליבה (סגן קצין ביטחון) שבמהותו איננו למשימה חולפת ושלא במילוי מקום. המבקש הוסיף כי לאורך התקופה בה שימש בתפקידו הקשרים שקיים, במישור המקצועי והמנהלי, התקיימו בינו לבין נציגי המשיבה 1; להבדיל, לא היה כל קשר בינו לבין המשיבה 2, למעט עובדת הוצאת תלוש השכר על ידה. לחילופין טען ב"כ המבקש כי יש לראות במבקש כעובד המשיבה 1, מכוח הוראת סעיף 12(ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996, הקובע שעובד המועסק באמצעות חברת כוח אדם אצל המעסיק בפועל תקופה של למעלה מתשעה חודשים, ייחשב כעובד המעסיק בפועל בתום התקופה הנ"ל. לטענת המבקש, משיש לראות בו עובד המשיבה 1 ומשאין מחלוקת כי החלטה על סיום העסקתו לא התקבלה בנוהל הקבוע אצל המשיבה 1, שעניינו פיטורי עובדים במשיבה 1 - הרי שלא התקבלה בעניינו החלטה כדין על פיטוריו. לבסוף טען המשיב, כי הנזק שייגרם לו ככל שלא יינתן הצו המבוקש, מחייב מתן סעד זמני המורה על החזרתו לעבודה עד להכרעה בגוף התובענה.

4.לטענת המשיבות המבקש הוא עובד המשיבה 2 אשר פוטר לאחר שניתנה לו זכות השימוע ובהתאם דין הבקשה להידחות. בהקשר זה הוסיפו המשיבות, כי המבקש הוא אחד משורה של עובדים אשר הועסקו אצל המשיבה 1 באמצעות המשיבה 2 אשר על רקע הליך הבראה בו מצויה המשיבה 1, הופסקה העסקתם. המשיבות הוסיפו כי עניינם של אותם עובדים נדון בבית דין זה, בפני הרכב ברשות כב' השופט יוספי, ובמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה על סיום העסקתם של אותם עובדים בשירות המשיבה 2. כן טענו המשיבות לשיהוי, לחוסר ניקיון כפיים.