פ"ה 36645-10-12 עמותת נשים אום ליסון נ' ע'

התביעה שבפנינו עניינה בקשת התובעת לביטול הסכם גישור שנחתם בין הצדדים וכן ביטולו של פסק הדין שניתן לנוכח בקשת הצדדים בהתאם להסכם הגישור.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף. התובעת הגישה תגובה מטעמה והנתבעת הגישה תשובתה.

כללי

1. התובעת היא חברה המפעילה בתי ספר וגנים. הנתבעת הועסקה אצל התובעת מיום 1.9.04 ועד ליום 1.9.09.

    

2. בין הצדדים התנהל הליך קודם בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ס"ע 38339-06-10 (להלן: "ההליך הקודם"). יש לציין כי התובעת דנן היתה הנתבעת שם והנתבעת בתיק זה היתה התובעת בהליך הקודם, בהתאמה. התובעת לא הפרישה עבור הנתבעת הפרשות לפנסיה. אצל הנתבעת התגלתה מחלת הסקרדיוזיס (להלן: "המחלה"). בהליך הקודם נתבעו רכיבים שונים וביניהם ההשלכות הפנסיוניות של אי ביטוח הנתבעת דנן לפנסיה. ההליך הקודם הסתיים בפסק דין ביום 28.12.11 (להלן: "פסק הדין") [כב' הרשם (כתוארו אז) כאמל אבו קאעוד]. פסק הדין ניתן על יסוד הודעת הצדדים לפיה הגיעו להסכם גישור וביקשו לדחות את התביעה והתביעה שכנגד ואכן אלו נדחו כמבוקש.

    

3. המוסד לביטוח לאומי הכיר בנכות זמנית מעבודה לנתבעת בשיעור 100% מינואר 2009 ודרגת אי כושר צמיתה בשיעור 100% ונכות רפואית של 60%, מיולי 2013. הנתבעת ציינה בפנינו כי נפלה טעות במכתב המל"ל וההכרה בנכותה הזמנית היתה מינואר 2010, 90 יום לאחר שסיימה עבודתה אצל התובעת.

    

   טענות הצדדים

4. א. לטענת התובעת יש לבטל את הסדר הגישור אליו הגיעו הצדדים הואיל ויסודו בטעות והטעיה, וזאת בהתאם לסעיפים 14 (א) ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 בהתאמה. הטעות הנטענת היא לגבי הנחות היסוד והנתונים שעמדו בפני התובעת עת חתמה על הסכם הגישור עם הנתבעת.

   • לטענת התובעת נודע לה על מחלת הנתבעת רק באוגוסט 2009 והנתבעת עצמה לא דיווחה לתובעת בזמן אמת עם פרוץ המחלה. התובעת היתה חולה קודם לדיווח ובכל זאת עבדה, והדבר מלמד כי יכולה היתה לעבוד למרות מחלתה ולא כדין הפסיקה עבודתה.