פ"ה 29680-09-14 . 22 אוקטובר 2014

לפנינו בקשתה של גב' פתאן מוחמד יוסף (להלן: המבקשת), לקבלת סעד זמני, מסוג צו עשה, אשר יורה למעסיקתה, מדינת ישראל (להלן: המדינה), להעבירה למילוי משרה שהתפנתה בחטיבת הביניים בבית הספר המקיף בכפר דיר אל-אסד (להלן: המשרה), ולא לשבץ במשרה כל עובד הוראה אחר, עד למתן פסק דין בתיק העיקרי.

המבקשת מועסקת ע"י המדינה כמורה לאנגלית בחטיבת הביניים בכפר כבול זו השנה ה-16, היא נשואה למר מוחמד חוסיין יוסף (ת.ז. 026371302, להלן: הבעל), שניהם תושבי דיר אל-אסד, והבעל הועסק ביום הגשת הבקשה ע"י המועצה המקומית דיר אל-אסד, כמורה לפיזיקה בחטיבה העליונה (בית הספר התיכון), בבית הספר המקיף ביישוב (להלן: ביה"ס המקיף). מטעם זה, דחתה המדינה את בקשת המבקשת לשיבוצה כמורה לאנגלית במשרה בביה"ס המקיף, בחטיבת הביניים, במכתב מיום 5.9.14, אשר הגיע לידי בא כוחה רק ביום 8.9.14 (נספח ב' לבקשה), ובו השיב מנהל תחום כח אדם בהוראה, במשרד החינוך, מחוז הצפון - מר ג'מאל כבישי (להלן: מר כבישי), לפניית ב"כ המבקשת, מיום 24.8.14 - כך:

"העברה ושיבוץ עובדי הוראה מתבצע במחוז בהתאם לנוהל העברות, שיבוצים, והשלמות משרה ובכפוף לחוזר מנכ"ל העוסק בהעסקת קרובי משפחה תשע"א 4(א).

בית ספר שש שנתי מוגדר כמוסד חינוכי אחד למוסד מנהל אחד האחראי על בית הספר מכיתה ז' עד כיתה יב' כל העובדים והמורים במוסד כפופים לאותו מנהל לרבות מנהל חט"ב צמודה ומנהל/סגן חטיבה עליונה.

היות ובעלה של מרשתך עובד באותו בית ספר ובהתאם לחוזר מנכ"ל, לא נוכל להעבירה ולשבצה באותו מוסד חינוכי.".

הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 11.9.14, בעקבות תשובתו הנ"ל של מר כבישי.

בתגובת המדינה נטען כנגד "שיהוי ניכר", בהגשת הבקשה, מאחר שלפי האמור בבקשה המבקשת ידעה כבר ביום 24.8.14 שהוחלט שלא להעבירה למשרה, כיוון שבעלה מועסק בביה"ס המקיף [סע' 8,7 לבקשה] - וחבל שטענו כך; זאת - נוכח מועד קבלת תשובתו של מר כבישי, 8.9.14, אשר לפי הרשום בה, גם אם נכתבה ביום 5.9.14, הינה בתשובה לפניית ב"כ המבקשת, מיום 24.8.14 [נספח א' לבקשה; וראו הרשום בסימוכין, במכתבו של מר כבישי, המשיב לב"כ המבקשת במענה ל-"מכתבך מתאריך 24.8.14"]. כאשר תשובתו של מר כבישי ניתנה במועד שניתנה, לאחר תחילת שנת הלימודים, לעומת מועד הפנייה אליו - לכאורה, מיד לאחר שהמבקשת שמעה מהמפקחת, ביום 24.8.14, שלא תועבר למשרה - ותוך 3 ימים הוגשה הבקשה, מבלי שהמדינה מציינת מועד מוקדם יותר למתן תשובה רשמית, בעניין אי העברת המבקשת למשרה שביקשה, דומה, כי שיהוי - אם היה כזה - נבע מצד המדינה, דווקא. בלוח הזמנים האמור, טוב היו עושים לו היו נמנעים מטענת "שיהוי".

לגופו של עניין, לא חלקה המדינה על הצגת הדברים ע"י המבקשת, אלא, חזרה על טענתה, כי המבקשת ובעלה אינם יכולים לעבוד באותו מוסד חינוכי, הוא ביה"ס המקיף, גם אם אחד מהם בחטיבת הביניים והשני בחטיבה העליונה, מאחר שמדובר במוסד אחד, ובהתחשב באיסור להעסקת עובדי הוראה, שהינם קרובי משפחה, באותו מוסד חינוכי לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך. לתמיכה בתגובת המדינה צורף תצהיר של מר כבישי ותצהיר נוסף, של גב' איבתיסאם עזאיזה, המפקחת על ביה"ס המקיף. יצויין, כי על אף שבתגובת המדינה נטען, כי אי שיבוצה של המבקשת במשרה הינו תוצאה של החלטה מנהלית שהיא "החלטה פדגוגית, המבוססת על עדנים מקצועיים" [סע' 20 לתגובה], כל שהתייחסו אליו המצהירים מטעם המדינה, היה נושא איסור העסקת קרובי משפחה באותו מוסד חינוכי, בוודאי במקרה של בעל ואישה. זו היתה הסיבה היחידה לאי העברת המבקשת לביהס המקיף, כאשר מר כבישי הודה [בסע' 6 לתצהירו], כי היא: "הופיעה כראשונה בתור להעברה בהיקף 12 ש"ש ...".

מר כבישי הוסיף והצהיר [בסע' 9 לתצהירו], כי:

"כיום אין בפועל מורה לאנגלית בבית הספר, ואת התפקיד שבנדון ממלאים ממלאי מקום, ועובדות ההוראה שהעברתן נדחתה, נותרו במחוז צפון ללא שיבוץ, ועד להחלטה סופית בעניין זה".

כבר בפנייתו של ב"כ התובעת, מיום 24.8.14, נאמר - בנוסף להשגה על הקביעה, כי מדובר באותו מוסד חינוכי - כי בעלה של המבקשת "מוכן להתפטר מעבודתו בחטיבה העליונה, אם יקבע בסופו של יום, כי לא ניתן, מבחינה משפטית, שהוא ימשיך לעבוד בחטיבה העליונה אם אשתו תועסק בחטיבת הביניים." [שם, סע' 7].