פ"ה 2143-06-16

לפני בקשת עיריית בת-ים (להלן – המבקשת או עיריית בת-ים) לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר כימות.

עניינה של תובענה זו הינה טענתה של הגב' סנדגרטן (להלן – המשיבה או התובעת) כי היא זכאית לדרגת פרישה, בגובה דרגה נוספת, החל ממועד פרישתה מהנתבעת מיום 30.6.14.

לטענת המבקשת, משמבקשת התובעת לקבל הפרשים בגין תשלום גמלתה, בהתאם לדרגה המבוקשת, היה עליה לכמת את תביעתה. לטענתה, התובעת לא פירטה מדוע לא כימתה את תביעתה ובכל אופן, לא הוכיחה כי קיימת מניעה כלשהי לכימות התביעה. לטענת המבקשת, בהתאם לפסיקה, מקום בו יכול תובע לכמת תביעתו, לא יידרש בית הדין לתביעה לסעד הצהרתי. לפיכך מבקשת עיריית בת-ים כי בית הדין יורה על סילוק התביעה בשל היעדר כימות ולחילופין, יורה לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, על מנת לאפשר למבקשת להתגונן כראוי.

לטענת המשיבה, נוכח סירוב העירייה לאשר לה את תוספת הדרגה, כימות התביעה הינו תאורטי בלבד ואינו נדרש בנסיבות העניין, שכן באם יינתן הצו ההצהרתי חזקה על המבקשת הפועלת כגוף סטטוטורי שתוסיף את הדרגה ותפעל לשלם לה את המגיע לה. עוד טוענת המשיבה כי כימות התביעה יגזול זמן שיפוטי יקר, היות ודיון בצו ההצהרתי יחסוך זמן שיפוטי ויושם קץ לפלוגתא שבין הצדדים.

דיון והכרעה

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק להידחות ויש לאפשר לתובעת את יומה בבית הדין, אך דין הבקשה לכימות להתקבל. להלן אנמק החלטתי.

ראשית אציין, כי סילוק תביעה על הסף המוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הינו סעד מרחיק לכת שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי. הלכה פסוקה היא לפיכך כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168).

פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי אם בבתי המשפט ניתן סעד של סילוק על הסף במשורה, הרי שבבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (ר' דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים בע"מ - אברהם רמי כלפון, פד"ע כב 518). סילוקה על הסף של תביעה אינה לפיכך דרך המלך לפני בית דין זה, ובית הדין יעדיף, ככלל, את בירור התובענה לגופו של עניין (ר' בר"ע 1204/01 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות - דבורה מקובסקי, עבודה ארצי כרך לג(43) 28).

כאמור, בית הדין לעבודה לעולם יעדיף להכריע בסכסוך לגופו של עניין ולא לדחותו על הסף וייענה לבקשה דחייה על הסף רק במקרים קיצוניים ונדירים.