פ"ה 14555-05-14

בפני בית הדין תביעת התובע, חוקר בכיר ברשות המיסים (אגף המכס ומע"מ), לראות בהחלטת השעיה שניתנה כנגדו בתאריך 19.6.11 כהשעיית המשך להשעיה הקודמת שניתנה על ידי הנציב ולפסוק כי הוא זכאי לתשלום משכורת קובעת מלאה בתקופת השעיה זו מיומה הראשון.

הנתבעת טענה כי מדובר בהשעיה חדשה שנעשתה כדין לאחר שהוחלט על ידי הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגדו ומשכך יהיה זכאי לתשלום מחצית שכרו בלבד עבור ששת החודשים הראשונים להשעיה זו. עוד טענה הנתבעת כי לתובע אפשרות לפנות לבית הדין למשמעת בבקשה להגדלת השכר בששת חודשי ההשעיה הראשונים בהתאם לסעיף 49 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג.

העובדות

1. ביום 28.11.10 התקבל דיווח באגף המשמעת על פתיחה בחקירה פלילית נגד התובע בעבירות של שוחד, הפרת אמונים ושיבוש חקירה.

2. התובע היה עצור עד ליום 25.11.10 ובמועד זה שוחרר בתנאים מגבילים ובכללם 5 ימים מעצר בית ו-30 ימים של אי יצירת קשר עם המעורבים בפרשה ותנאי זה מנע ממנו מלהגיע למקום העבודה עד ליום 26.12.10.

3. התובע שהה תקופה מסוימת בחופשה על חשבונו לבקשתו.

4. החל מתום החופשה ועד ליום 19.6.11 הוחזר לתפקיד אחר בדואר חבילות ירושלים, בהסכמתו ובהתאם לסעיף 47(ד) לחוק המשמעת. בזמן זה ובמשך כל תקופת העברתו לתפקיד אחר – התובע השתכר שכר מלא.

5. ביום 19.6.11 החליט הנציב על השעייתו של התובע בעקבות כוונת הפרקליטות להגיש כ"א נגדו ונוכח זימונו לשימוע בפרקליטות בעניין זה, זאת לאחר שהנציב ערך לו שימוע כמפורט בהחלטת הנציב המנומקת, השעיה עד ליום 20.11.11.

6. ביום 27.6.11 פנה התובע בבקשה להגדלת שכר בתקופת השעיה לפי סעיף 49 לחוק לאב ביה"ד למשמעת ואכן שכרו הוגדל ל-85% מהמשכורת הקובעת.

7. ביום 16.11.11, הודיעה הפרקליטות לתובע על דחיית הגשת כ"א, כמו כן החליט הנציב על ביטול ההשעיה והעברתו של התובע לתפקיד אחר, העברה שהוארכה מעת לעת, כך במשך כשנתיים. גם בהעברה זו השתכר התובע שכר מלא (זאת במובחן מ"משכורת קובעת").