פ"ה 14354-01-16

לאחר עיון בבקשה לצווים זמניים ובכתב התביעה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינם להדחות על הסף, מחמת קיומו של מעשה בית דין, מחד או להמחק על הסף מחמת היותם בגדר תובענה מוקדמת, מאידך. להלן אפרט נימוקיי:

1. ביום 2012.15 הגישה התובעת בקשה לצו מניעה זמני וביום 31.12.15 כתב תביעה (41068-12-15) בהם עתרה כנגד מינויה של הנתבעת 3 לתפקיד סייעת בגן הציפורים, תפקיד אותו מילאה עד אז התובעת כממלאת מקום. התובעת עתרה לסעדים הבאים: סעד הצהרתי כנגד מינויה של הנתבעת 3 לתפקיד וסעד הצהרתי הקובע כי התובעת זכאית להמשיך בתפקיד, עד "לבחירת סייעת לגן בהליך שיוויוני והגון...".

2. לאחר דיון שהתקיים בבקשה לסעדים זמניים (בפני כב' השופטת איריס רש), הגיעו הצדדים להסכמות אשר קיבלו תוקף של פסק דין, כדלקמן:

   "לאור המלצת בית הדין אנו מסכימים שהמינוי של המשיבה 3 לתפקיד של סייעת בגן הציפורים יובא לאישור של ועדת מינהל השירות במשרד הפנים...

   ...

   ככל שהמינוי של המשיבה 3 יאושר ע"י ועדת מינהל השירות, המשיבה 3 תיקלט לתפקיד של סייעת בגן הציפורים ולמבקשת לא תהיה כל טענה לעניין המינוי ו/או לעניין הליך המינוי של המשיבה 3."

3. הסכמות אלו קיבלו תוקף של פסק דין ובכך הסתיים ההליך (להלן – ההליך הקודם).

4. ביום 7.1.16 הגישה התובעת בקשה נוספת לצו מניעה זמני, היא המונחת בפני כעת. הסעדים המבוקשים בבקשה הנוכחית הינם: מניעת איוש התפקיד ע"י הנתבעת 3 עד להחלטת ועדת מינהל השירות וכן הוראה כי המשרה תאויש על ידי התובעת עד לאיוש כאמור. בנוסף, עתרה התובעת להצהיר כי היא במעמד של "עובדת זמנית/מחליפה/ממלאת מקום סייעת גננת בגן הילדים...ובתור עובדת זמנית המבקשת זכאית לזכויותיה ע"פ דין, כולל מניעת פיטורים משיקולים זרים ולא ענייניים, מניעת פיטוריה בניגוד לדין תוך שלילת זכויותיה ע"פ דין, זכויותיה להודעה מוקדמת, שימוע וכיוצ"ב זכויות ע"פ חוקי המגן".

5. בבקשה דנן טענה התובעת כי הנתבעת 3 ממשיכה להיות מועסקת בגן הילדים, אף שטרם התקבל אישור ועדת מינהל השירות. עוד טענה כי הנתבעת 1 מסרבת להחזירה לתפקיד לתקופת הביניים, עד שיוכרע מעמדה של הנתבעת 3.

6. מהודעות הצדדים שהוגשו בעקבות הבקשה הנוכחית והחלטת בית הדין, עולה כי אין חולק שהנתבעת 3 לא מאיישת בפועל את התפקיד הנדון וכי מינויה עדיין ממתין וכפוף לאישור ועדת מנהל השירות במשרד הפנים.