פ"ה 14146-02-16

לפניי בקשה מטעם המועצה הדתית טירת הכרמל (להלן- "הנתבעת"), לשניים:

א. מחיקת כתב התביעה ו/או להורות לתובעת, הגב' הרצליה לוריא (להלן- "התובעת") על תיקון תביעתה.

ב. הארכת המועד להגשת כתב הגנה מטעמה.

רקע וטענות הצדדים

ביום 7.2.16 הגישה התובעת כתב תביעתה כנגד הנתבעת, כאשר נרשם שם כי הסעדים המבוקשים הם הצהרתיים.

ביום 20.6.16 הגישה הנתבעת הבקשה דנן, בה ביקשה בין היתר, להורות על מחיקת התביעה או להורות לתובעת לתקן תביעתה, בנימוק לפיו עילות התביעה המפורטות בכתב התביעה הינן עילות כספיות אשר התובעת מבקשת הפרשי שכר בגינם.

לטענת הנתבעת היא איננה מסוגלת להתגונן כראוי בתביעה זו ללא מתן פירוט חשבונאי מפורט וענייני של כל דרישות התובעת בהתאם לכל תקופת עבודה.

לפיכך, לטענת הנתבעת, על התובעת לפרט מהם התשלומים המגיעים לה וכיצד חושבו על ידה ומה הבסיס לדרישותיה.

בשולי הבקשה אף ביקשה הנתבעת כי כל נושא תשלום פנסיה תקציבית אינו בסמכותה ו/או בידה של הנתבעת וככל שהתובעת עומדת על רכיב זה בתביעה, עליה לצרף את הממונה על הגמלאות במשרד אוצר כנתבע נוסף בהליך זה (להלן- "ממונה על הגמלאות").

ביום 5.7.16 הגיבה התובעת לבקשה וטענה, כי איננה יכולה לכמת תביעתה אלא רק לאחר שבית הדין יכריז על תוספות השכר להן היתה ועודנה זכאית, ויקבע אילו מבין תוספות השכר מהוות חלק מ"שכרה הקובע" של התובעת ואילו תוספות הן תוספות ש"אינן פנסיוניות", שכן רק לאחר קביעת תוספות השכר ניתן יהיה לבחון האם הופרשו כספים כראוי לקרן השתלמות, אלו כספים הופרשו לגמלה, והאם הופרשו כרכיב פנסיוני או לא.

התובעת טוענת כי לאור האפשרויות הרבות לחישוב זכויותיה, אין זה סביר לדרוש ממנה לכמת תביעתה, והיא מפנה גם לפסק הדין שניתן בתיק ע"ע 220/03 ארגס – רשות הנמלים בישראל (ניתן ביום 28.2.2006), בו נקבע כי התובעים יכמתו תביעתם רק לאחר הכרעה בשאלה העקרונית אילו תקנות של קרן פנסיה תחולנה על העובדים הפורשים לגמלאות.