פ"ה 13931-06-14 שדה אור נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא/ המחלקה הנוירולוגית מכון שינה תל השומר ואח'

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי הרכב בראשות כב' השופטת אורנית אגסי ביום 20.9.15. בפסק הדין נדחתה תביעתו של התובע והוא חוייב בהוצאות הנתבעים בסך 3,500 ₪.

הבקשה הועברה לטיפול החתום מטה עקב פרישתה של כב' השופטת אורנית אגסי.

2.בתביעתו ביקש התובע פסק הדין הצהרתי לפיו, יקבע שבשנות עבודתו כטכנאי הנתבעת 1 בשנים 89' – 92', התקיימו בינו לבין הנתבעת יחסי עובד ומעביד ועל כן, היה התובע עובד מדינה במשרה חלקית בה עבד. הנתבעת 2 טענה, כי יש לסלק את התביעה על הסף בשל מעשה בי-דין ובשל התיישנות.

3.לאחר שבית הדין סקר את העובדות הרלוונטיות, ניתן פסק דין הדוחה את התביעה בשל הסכם פשרה שנחתם בזמנו וקיבל תוקף של פסק דין וכן בשל התיישנות.

4.בבקשה דנן טוען התובע, כי יש לעכב את ביצועו של פסק הדין, היינו לעכב את ביצוע תשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו וזאת בשל כך שהדיון התקיים בפני דן יחיד ולא בפני הרכב. מוסיף התובע וטוען, כי הנתבעים נהגו עם התובע שלא בתום לב ולא שולמו לו רכיבי שכר שונים. אין בסיס לטענת ההתיישנות הואיל והעילה נוצרה רק משהתקרב מועד לפרישתו. עוד טוען התובע, כי בית הדין לא התייחס לטענותיו לענין ההתיישנות ולא קיים בהם דיון.

בתשובתו לטענות הנתבעת 2 לעניין עיכוב הביצוע מוסיף התובע וטוען, כי פסק הדין דינו להתבטל הואיל והדיון בו התקיים ללא נציגי הציבור ואין כל משמעות לשאלה של סיכויי הערעור או מאזן הנוחות.

הנתבעת 2 הגישה עמדתה לבקשה זו ולפיה, לא קיימת עילה לעיכוב ביצוע פסק הדין. עוד טענה הנתבעת 2, כי סיכויי הערעור נמוכים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

5.הלכה היא, כי עיכוב ביצוע פסק דין עד להכרעה בערעור, יעשה רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהכלל שלפיו, מי שזוכה בדין, זכאי לממש את פרי זכייתו. לענין זה יש צורך בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים – סיכויי ערעור טובים ומאזן נוחות הנוטה לטובת מבקש העיכוב.

6.טענתו העיקרית של התובע הינה, כי הדיון התקיים ללא מותב ורק בפני כב' השופטת אגסי. מעיון בתיק עולה, כי בפועל לא התקיים הליך הוכחות וזאת בשל בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף המבוססת על הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ועל טענת ההתיישנות, טענות משפטיות שהעובדות הרלוונטיות בגינן, אינן שנויות במחלוקת.