עתירת אסיר בעניין אי הוצאתו לחופשה

בפני עתירת אסיר המוגשת כנגד החלטת שב"ס שלא להוציא את העותר לחופשה. העותר טוען כי ההחלטה בלתי סבירה. בנוסף, טוען ב"כ העותר כי המלצת הועדה לאלימות במשפחה (אליה אתייחס בהמשך), התקבלה בלא שניתנה לעותר הזדמנות להביא טיעוניו בפני הועדה. לענין זה מפנה הוא למסמך שהוגש לועדה ובו מפורטים טיעוני העותר. טענתו היא, כי העותר לא ויתר בעצם הגשת הטיעון בכתב על הופעה בפני הועדה. עוד טוען הוא, כי מדובר בעותר אשר אמנם נשפט בגין עבירת אלימות במשפחה ואולם מדובר בעבירה כלפי אשתו ממנה התגרש ומהנסיבות שפורטו בהרחבה בטיעוניו, ואין צורך לחזור עליהן, אין מקום למנוע ממנו כעת לצאת לחופשה.

דין העתירה להדחות.

בטרם אתייחס להחלטה לגופה, ראוי להתייחס לטענה כי העותר לא ויתר על הבאת טיעוניו בפני הועדה. הכלל הוא, כי אסירים אינם מופיעים בפני ועדה למניעת אלימות במשפחה, אלא מגישים את טיעוניהם בכתב. הסדר זה של טיעון אושר בעבר בפסיקת בית המשפט העליון.

העותר קיבל לידיו טופס המיועד לועדה למניעת אלימות במשפחה. בראש הטופס נרשם כי ידוע לעותר כי עניינו יובא בפני ועדת אלימות במועד נקוב. בהמשך, נרשם בראש הטופס כלדקמן: "ברצוני להביא בפני הועדה את טיעוני: " בהמשך למשפט זה מסומנות אחת עשרה שורות, שבהן רשאי העותר לרשום את טיעוניו. במקרה זה, אכן רשם העותר את טיעוניו על השורות הנ"ל והוסיף אף מעבר לכך.

בסיום הקטע המסומן בשורות, מופיע המשפט הבא "אני מוותר על הבאת טיעוני בפני הועדה".

בסוף הטופס מופיעה גם חתימתו ופרטיו המזהים של העותר.

ניתן ללמוד מהטופס הסטנדרטי הנ"ל, כי העותר רשאי לפרט את טיעוניו ולחילופין לסמן כי הוא מוותר על הבאת טיעוניו בפני הועדה. מעצם הפירוט של הטיעונים, מתייתר הצורך לסמן את השורה לפיה מוותר העותר על הבאת טיעונים, זאת מאחר וטיעוניו מפורטים. מכאן הטענה כי לא ויתר על הבאת טיעוניו, היא טענה אשר ראוי לו לא היתה מושמעת כלל.

לגופו של ענין, הועדה למניעת אלימות במשפחה הגישה חוות דעת מפורטת ומכתב נוסף לעיונו של בית המשפט והתייחסה לכל השתלשלות מערכת היחסים שבין בני הזוג, אשר בינתיים התגרשו. הועדה התייחסה לצורך בטיפול לעותר לאחר שחרורו וכן התייחסה למסוכנות הנשקפת ממנו לאשתו לשעבר, שהיא המתלוננת. בסיכומו של דבר המליצה כי בשלב זה לא יצא העותר לחופשה. שב"ס אימץ את המלצות הועדה למניעת אלימות במשפחה.

לא מצאתי כי נפל פגם בהמלצת הועדה, שהיא חוות דעת מקצועית המבוססת על התרשמות ממידע שהובא בפני הועדה. לא מצאתי גם כי נפל פגם בהחלטת שב"ס, אשר אימץ את המלצת הועדה. שב"ס פעל בהתאם לסמכותו, בהתאם להוראות הפקודה והחלטתו התקבלה משיקולים סבירים ועניניים. אין עילה בנסיבות אלו להתערבות בית משפט לעניינים מנהליים, בהחלטה הנ"ל.

אשר על כן, העתירה נדחית.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט"ו באלול, תשס"ח (15 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים

קלדנית: ליאת פ.