עתירה למתן צו על תנאי - לאסור על המשיב להרחיק המבקש מישראל ומתן שהות בידו לזכות באזרחות ישראלית

השופט מ' חשין:

עתירת העותר היא, כי ייאסר על המשיב להרחיקו מישראל וכי תינתן שהות בידו לזכות
באזרחות ישראל. המשיב מתנגד לעתירותיו של העותר.

בראש ובראשונה יש להידרש לטענת העותר כי יהודי הוא, וכי בהיותו יהודי זכאי הוא
לאזרחות ישראל כהוראת חוק השבות, תש"י-1950. לכך משיב המשיב, כי על-פי הודעתו-הוא
המיר העותר את דתו לדת הפרבוסלבית, וכי בת שנולדה לו הוטבלה בכנסיית מגדלנה הקדושה
שבמינסק. ואמנם, כהוראת סעיף 4א לחוק השבות, הזכויות של יהודי אינן ניתנות ל"אדם
שהיה יהודי והמיר דתו מרצון", ומשידענו כי העותר המיר דתו מרצון שוב אין חוק השבות
חל עליו. אין ולא כלום בטענתה של באת-כוח העותר כי אימו של העותר יהודיה היא. גם
בהניחנו כי אלה הם פני הדברים, משהמיר העותר את דתו מן הדת היהודית לדת הפרבוסלבית,
שוב אין הוא זכאי בזכויות של יהודי כהוראת סעיף 4א לחוק השבות.