עתאמנה נ' ריאד מוסטפא

פסק דין

על פי הסכמת הצדדים ניתן פסק דין מכח סמכותי לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

עיינתי בחומר שבתיק בית המשפט – בתצהירי הצדדים ובחומר שהוגש מתוך תיק המשטרה.

אין למעשה מחלוקת על כך שהנתבע יצא מחניה וביקש לפנות שמאלה ולהשתלב בנתיב הנסיעה שבו נסע התובע מימין, הנתיב שמרוחק מהחניה שממנה יצא הנתבע.

התובע טוען כי הנתבע לא נתן לו זכות קדימה, והדף את רכבו לגדר או שער שהיו בצד ימין באופן שגרם לרכב התובע נזק כבד.

הנתבע לעומת זאת טוען כי טרם שנכנס לנתיב התובע עצר את הרכב בצורה אלכסונית ואז פגע בו רכב התובע שנסע במהירות.

כך או כך – גם לפי גרסת הנתבע (ועדותו במשטרה) חסם הנתבע את נתיב נסיעת רכב התובע והוא שאחראי לכן לתאונה ולנזקים שנגרמו בה.

עם זאת וכפי שעולה גם מדו"ח הבוחן שמצוי בתיק המשטרה גם לתובע אחריות מסויימת מאחר שנסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הכביש – שהיה אז עמוס, היתה שעת לילה (סמוך לשעה 20:30) והולכי רגל רבים היו באזור, שהינו אזור מסחרי, ערב חג הקורבן.

לפיכך, ועל דרך הפשרה, אני קובעת כי לתובע אחריות תורמת בשיעור של 20% לתאונה.

בהתחשב בחוות הדעת שצורפו לתביעה ולתביעה שכנגד – על הנתבע לשלם לכן לתובע את הסך של 9,680 ₪ ואילו על התובע לשלם לנתבע (בגין התביעה שכנגד) סך של 1,303 ₪.

בנוסף, על הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש – לאחר שרשיונו של התובע נשלל מנהלית והוחזר לו רק לאחר דיון בבית המשפט.

לאחר קיזוז, על הנתבע לשלם לתובע את הסך של 9,377 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16/12/08 ועד התשלום בפועל.

בנוסף, ישא הנתבע בהוצאות התביעה (אגרות ומסירות) בצרוף ריבית והצמדה מיום הוצאתן וכן בשכ"ט עו"ד לתובע בסכום של 1,500 ₪ ומע"מ, שישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

התשלום בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ג' טבת תש"ע, 20 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: