עתאמנה נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט לתעבורה"), אשר ניתן ביום 08/10/13, על ידי כב' השופט שמואל יציב, בתיק תת"ע 3281-03-13.

הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגת רכב למרות שרישיון הנהיגה שברשותו פקע מזה תקופה העולה על שישה חודשים ועקב כך יוחסה לו עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961 ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל -1970.

בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 05/12/11, נהג המערער ברכב באזור חיפה (צ'ק פוסט) למרות שרישיונו פקע מזה תקופה העולה על שישה חודשים ומבלי שהיה ברשותו או ברשות אדם אחר פוליסת ביטוח בת תוקף.

המערער זומן כדין ולא התייצב לישיבה שנקבעה ליום 19/05/13. לכן, הורשע בהיעדרו והטיעון לעונש נקבע ליום 10/07/13. הישיבה הקבועה נדחתה לבקשת הסנגור ולכן הטיעונים לעונש נשמעו ביום 8/10/13, בו ביום גזר בית משפט לתעבורה את דינו של המערער לעונשים הבאים:

6 חודשי פסילה בפועל, הפעלת במצטבר עונש של 3 חודשי פסילה על תנאי שהוטלו על המערער ביום 05/10/11 בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה – (בתיק 6866-08-11), 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, כמפורט בגזר הדין, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס כספי בסך 2000 ₪ שישולם בתוך 120 יום.

הערעור כאמור מופנה כנגד חומרת הדין ובעיקר עונש הפסילה בפועל.

המערער תירץ את נסיבות ביצוע העבירה במצבו הכלכלי והסתבכותו בחובות, דבר שגרם לעיקול רישיונו על ידי לשכת ההוצל"פ. המדובר במי שנפל כלכלית ואף הגיע להליכי פשיטת רגל.

חרף זאת, במהלך השנים הצליח לייצב את מצבו הכלכלי ולשקם את עצמו ואת משפחתו.

כיום, המערער עובד כשכיר – כעוזר נהג בחברת "תנובה" ולכן ביקש הסנגור, לאפשר לו את המשך התהליך השיקומי ולשם כך עתר לביטול עונש הפסילה בפועל או לחילופין לצמצם אותה לתקופה של שלושה חודשים, תקופה שכבר ריצה המערער עד כה.

בא כוח המערער טען כי בית משפט לתעבורה לא קבע מתחם ענישה בניגוד להלכה המחייבת של בית המשפט העליון ולכן ראוי שבית משפט זה יתערב בגזר הדין ויקל בדינו של המערער.

באת כוח המשיבה ביקשה לדחות את הערעור.

לטעם המשיבה, העונש שקול, מדוד ומאוזן. המערער צבר כ- 73 הרשעות קודמות שכוללות הרשעות בעבירות מהותיות וכי מזה כשמונה שנים אין בידו רישיון נהיגה, כך שנסיבות העבירה דיי חמורות שהצדיקו ענישה הולמת כפי שנקבע על ידי בית משפט לתעבורה.

עוד טענה באת כוח המשיבה שהגם שבית משפט לתעבורה לא קבע מתחם ענישה, הרי שאין בכך כדי להצדיק הקלה בעונשו של המערער.

חרף נסיבותיו האישיות של המערער, טוענת המשיבה כי היה עליו לנהוג על פי החוק ובהתאם לתהליך השיקומי, כי הרי העונש שנקבע אינו חורג ממתחם הענישה ההולמת. לכן, ביקשה לדחות את הערעור.

לאחר שעיינתי בגזר הדין, בהודעת הערעור, במסמכים שצורפו להודעת הערעור, בהרשעות הקודמות של המערער שאינן קלות ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולהקל במידה מסוימת בעונש הפסילה כפי שיפורט להלן.

המערער יליד 1979 שנכשל בעבירה חמורה ונהג ברכב חרף העובדה שרישיונו עוקל על ידי לשכת ההוצל"פ ולאחר שתוקפו פקע מזה כ-8 שנים.

זאת ועוד אין להתעלם מהעובדה שהיה תלוי ועומד נגד המערער עונש פסילה מותנה בר הפעלה.

לא נעלם מעיני שלחובת המערער 73 הרשעות קודמות שכוללות עבירות מהותיות.