עת"מ 9545-04-14 ורצברגר ואח' נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה (מחוז תל אביב) ואח'

עתירה מנהלית, בגדרה מבוקש להורות על ביטול החלטת ועדת הערר לתכנון ובניה- מחוז תל אביב (להלן: "ועדת הערר") מיום 13/2/14, הדוחה את הערר שהוגש על ידי העותרים (ערר תא/5497/13).

עניינו של הערר בהחלטת הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב- יפו (להלן: "הועדה המקומית") לאשר בקשה לשימוש חורג בשטח של 66 מ"ר, בחלק ממרתף הבניין שברחוב י.ל. גורדון 14 בתל אביב (להלן: "הבניין"), המשמש כמחסן בפועל ולהפכו למשרד לבעלי מקצועות חופשיים, וכן לאשר את ההקלות שנתבקשו מהוראות תוכנית ע/1- תוכנית המרתפים (להלן: "תוכנית ע/1"), הדורשות את רישומו של המרתף כרכוש משותף וקבלת הסכמת כל בעלי הדירות בבניין, לצורך כך.

עיקרה של העתירה עוסקת בטענה כי ועדת הערר התעלמה מעבירות הבנייה וההליכים הפליליים כנגד מבקשי ההיתר, המשיבים 2 ו-3, ולא שקלה בשיקוליה את העובדה כי הבקשה הוגשה לאחר שהם פעלו בניגוד להיתר הקיים והציבו "עובדות בשטח".

רקע

בשנת 1995 הוצא היתר בניה, עבור בניית קומת מרתף בבניין הכוללת 8 מחסנים דירתיים, חדר כביסה, חדר גנרטור, חדר מכונות ומרתף לשימוש דיירי הבניין. במסגרת אותו היתר נקבע התנאי כי יש לרשום את חדר הכביסה והמרתף כרכוש משותף בדרך של הערת אזהרה בטאבו. הערה כזו לא נרשמה.

בפועל, היזמים, משיבים 2 ו-3, חילקו את שטח המרתף לשני חלקים, כאשר כל חלק הוצמד לאחת משתי דירות הגג (אחת מהן הייתה בבעלותם). במהלך השנים 2001-2005 ביצעו משיבים 2 ו-3, עבודות בנייה, ללא היתר, בקומת חדרי היציאה לגג ובמרתף הבניין, באופן ששני קירות המרתף נהרסו, ונבנו אחרים במקומם, נבנו מטבחון וחדרי שירותים וכן נבנה קיר הפרדה פנימי. נוכח הבנייה האמורה, ננקטו כנגדם מספר הליכים פליליים, אשר בגינם הוטלו עליהם צווי הריסה, קנסות והתחייבויות.

החל משנת 2008 הוגשו מספר בקשות להיתר בניה על ידי המשיבים 2 ו-3 שעניינן אישור המצב הקיים: מתן אישור לשימוש חורג במרתף כמשרד לבעלי מקצועות חופשיים או אישור השינויים הפנימיים שנעשו במרתף. הבקשות נדחו על ידי ועדת הערר או שנתבקש שיוגשו מחדש, נוכח אי העמידה בתנאי ההיתר, אי העמידה בתנאי התוכנית ע/1, או לנוכח העובדה כי לא הוגשו במסגרת בקשה מתאימה.

בקשת ההיתר בה עסקינן, עניינה גם כן בשינוי השימוש בחלק מן המרתף המשמש כמחסן בפועל, למשרד לבעלי מקצועות חופשיים וכן אישור בדיעבד של שינויים הפנימיים שנעשו במרתף לרבות בניית קיר ההפרדה בין שני חלקיו. בקשה זו אושרה, על ידי הועדה המקומית תוך דחיית ההתנגדויות. הנימוק המרכזי של הועדה המקומית היה כי הוגשה בקשה מתוקנת התואמת את הוראות התוכנית ע/1 ואין מניעה תכנונית לאשר את הבקשה תוך מתן ההקלות המבוקשות.

ועדת הערר, דחתה, כאמור, את הערר שהוגש על ידי העותרים על החלטה זו, תוך שהיא קובעת, ראשית, כי רובן של הטענות בהתנגדות הן בתחום הקנייני ואין בסמכות הועדה לדון בטענות מסוג זה. כן נקבע, כי הבעלות במחסן רשומה כיום על שמה של משיבה 3 (זאת מבלי לדון בטענה האם הדבר נעשה כדין אם לאו), ולפיכך, לדידה יש לאפשר ניצול של המחסן האמור.