עת"מ 9455-06-14 Abdalaziz Abdalla Mahmud Ishak נ' מדינת ישראל - משרד הפנים

בקשה למתן צו ביניים לעכב החלטת הממונה על ביקורת הגבולות מיום 11.5.14 לפיה על המבקש, מחמוד אישק עבדלזיז עבדל (להלן – "המבקש"), להתייצב במתקן השהיה חולות, וזאת עד להכרעה בעתירה שהוגשה מטעמו.

המבקש, יליד 1985, נולד בעיר 'אל פאשר' בחבל דרפור שבסודן. על פי הבקשה בהיותו תלמיד תיכון בשנת 2001, התנגד לשלטון הקיים ועקב כך נעצר ועונה על ידי כוחות הביטחון, כאשר גם לאחר מעצרו הוסיפו כוחות הביטחון לרדוף אותו. ביום 15.1.04 עזב המבקש את סודן ויצא למצרים, שם הגיש בקשת מקלט. לאור אירועי אלימות נגד פליטים במצרים הסתנן המבקש לישראל ביום 10.1.08, וניתנה לו אשרת שהיה זמנית אשר חודשה מדי ששה חודשים.

ביום 11.5.14, עת פנה המבקש לרשות האוכלוסין וההגירה בבאר שבע לצורך חידוש אשרתו, נערך לו תשאול בשפה העברית ולאחריו הודע לו כי עליו להתייצב במתקן חולות עד ליום 11.6.14.

בעקבות הגשת העתירה, זומן המבקש לשימוע נוסף. שימוע זה נערך ביום 26.6.14, באמצעות מתורגמן ובנוכחות עורך דינו של המבקש. בראיון נשאל המבקש, בין היתר, לגבי נסיבות הגעתו לישראל, האם הוא עובד, האם יש לו משפחה בישראל, האם הוא סובל מבעיות רפואיות, ועוד. כאשר נשאל המבקש האם הגיש בקשת מקלט בישראל ציין שלא, אולם עורך דינו טען שהוגשה על ידו בקשת מקלט בסמוך להגעתו לישראל, אשר לא טופלה, והציג מסמכים, אשר לטענתו נוגעים לבקשת מקלט זו. בסיום השימוע הוחלט שוב, כי על המבקש להתייצב במתקן השהיה בחולות.

למבקש טענות רבות נגד השימוע שנערך לו, טענות אשר בחלקן אינן רלוונטיות עוד עקב עריכתו של השימוע הנוסף. לשיטתו, ההחלטה לזמן אותו לחולות ניתנה על סמך קריטריונים חלקיים בלבד ומבלי להתחשב בנסיבותיו האישיות, ולו נערך לו תשאול הוגן סביר להניח כי תוצאותיו היו שונות. עוד טוען המבקש, כי הגיש בקשת מקלט בנציבות האו"ם לפליטים מיד עם הגעתו לישראל, אולם לאחר שהועברה הסמכות ממנה למשרד הפנים לא התקיים לו ראיון על אף שזומן מספר פעמים, מסיבות שאינן תלויות בו;. המבקש מוסיף וטוען נגד תיקון 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד – 1954 (להלן – "החוק"), וסבור, כי אין מקום להחזקה במשמורת של מסתנן אשר אין אפשרות מעשית לגרשו מישראל. משמעות ההחלטה לשלוח אותו למתקן חולות הינה להעמיד בפניו את הבחירה בין השהיה במתקן לבין החזרה לארצו, שם נשקפת סכנה לחייו ומהווה אמצעי לחץ על מנת להכריחו לחזור לארצו.

המבקש סבור, כי יש מקום למתן צו ביניים, שכן סיכויי הבקשה להתקבל אינם נמוכים; גם מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, כיון שאם תדחה הבקשה תפגע חירותו של המבקש במידה קשה, אך אם ישמר המצב הקיים לא תהא מניעה להוציא למבקש זימון למתקן חולות למועד מאוחר יותר.

המשיב סבור, כי המבקש משיג על עצם תוקפן של הוראות השהיה במתקן חולות, כפי שנקבעו בתיקון 4 לחוק. דא עקא, שתוקפן של אלה תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון בבג"ץ 8425/13 גבריסלאסי ואח' נ' הכנסת ואח' (להלן – "בג"ץ גבריסלאסי") ואין מקום להכריע בהם במסגרת עתירה זו, ועל כן סיכויי העתירה - נמוכים. בית המשפט העליון אף סרב ליתן צווים זמניים אשר יקפיאו את תוקפם של הוראות השהיה במרכז חולות עד להכרעה בעתירה ועל כן אין מקום לנהוג כך גם במקרה זה.

המשיב מוסיף, כי המבקש לא הגיש בקשה למקלט מדיני בישראל והמסמכים שצירף אינם מהווים בקשה מעין זו. ממילא, עצם הגשתה של בקשת מקלט אינה מהווה עילה לאי הוצאת הוראת שהייה במתקן חולות, שאם תאמר כן יוגשו בקשות סרק רבות רק על מנת לקבל חסינות מזימון למתקן. באשר לשימוע שנערך למבקש, הרי שמדובר בשימוע מקיף שנערך בנוכחות בא כוחו של המבקש, בסיומו הוחלט, כי הוא עומד בקריטריונים לזימון למרכז חולות. קריטריונים אלה נקבעו על מנת להגשים את תכליתו של תיקון מס' 4 וליתן בידי הממשלה כלים להתמודד עם תופעת ההסתננות לישראל. כאשר קיימות נסיבות מיוחדות המשיב סוטה מהם - אך בענינו של המבקש לא קמו נסיבות מיוחדות כלשהן.

המשיב סבור, כי אין ליתן צו זמני גם מאחר והמבקש עשה דין לעצמו, שכן לא התייצב במתקן חולות במועד בו זומן ומאחר ומדובר בצו עשה אשר מבקש לשנות הוראת שהיה במתקן חולות אשר נכנסה כבר לתוקף ומדובר בצו ביניים הזהה לסעד העיקרי המבוקש בעתירה. כמו כן, בשל ההשלכות מרחיקות הלכת של ההחלטה בעניין הבקש על מקרים רבים אחרים יש לקבוע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש.

דיון

מדינת ישראל מתמודדת זו תקופה ארוכה עם היקף גדול של מסתננים דרך גבולה הדרומי. על מנת לבלום תופעה זו, נקטה המדינה במספר פעולות, אשר האחת מהן היתה תיקון מס' 3 לחוק, אשר עיקרו היה הקמת מתקן משמורת למסתננים בו ניתן להחזיקם במשמורת לתקופה של עד 3 שנים. בבג"ץ 7146/12 אדם נ' הכנסת (פורסם בנבו) (16.9.13) בוטל תיקון מס' 3, לאחר שהרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון קבע כי הוראותיו אינן עומדות בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

משכך, ביום 11.12.13 חוקקה הכנסת את תיקון מס' 4 לחוק, אשר במסגרתו הוקם מתקן השהייה ב"חולות" והוסדרו ההוראות המסדירות את הפנייתם של מסתננים לשהיה בו. המתקן נועד "לספק למסתננים את צרכיהם הבסיסיים מחד גיסא, ולמנוע את אפשרות העסקתם וכן את השתקעותם במרכזי הערים בתוככי מדינת ישראל, מאידך גיסא. בכל אלה יש כדי להפחית את התמריץ הכלכלי שבהסתננות לישראל, שכן מסתנן פוטנציאלי השוהה במדינת המוצא ידע כי היה ויבחר להגיע למדינת ישראל במצב החוקי החדש, לא תתאפשר השתקעותו במרכזי הערים בישראל ותיאסר העסקתו בישראל, באופן שיקשה עליו להחזיר את העלות הגבוהה הכרוכה בהגעתו לישראל" (דברי ההסבר להצעת החוק, ה"ח הממשלה 817 מיום 20.11.13 עמ' 126).