עת"מ 9443-09-16 עתאמנה נ' מדינת ישראל

1.בפניי בקשה למתן צו ביניים, אשר יורה למשיבה להאריך את תוקף רישיון הנהיגה של העותר עד למתן החלטה בעתירה.

הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן ביום 22.6.16 האריכה רשות הרישוי את תוקף רישיון הנהיגה של המבקש, עד ליום 15.9.16, על מנת לאפשר לו לפנות לערכאה שיפוטית, לאחר שטענותיו נדחו על ידה.

העותר השהה פנייתו והגיש את העתירה בתיק זה ואת הבקשה דנן, רק ביום 6.9.16 ודי בכך כדי לחות את הבקשה על הסף.

חרף זאת, בחנתי את הבקשה גם לגופה ולאחר זאת החלטתי לדחות את הבקשה, גם לגופה.

2.בעתירה מבקש העותר, כי ביהמ"ש יורה לבטל את החלטת רשות הרישוי לפסול את רישיון הנהיגה שניתן לו ולחייבו בבחינות ובבדיקות, כתנאי לחידושו. זאת - בשל צבירת 40 נקודות בתקופה של פחות מ- 6 שנים, מאז ביצוע העבירה האחרונה בגינה נפסל מלנהוג למשך 3 חודשים וחידוש רישיונו הותנה בביצוע מבחן עיוני (עבירה אשר בוצעה ביום 14.12.12, כפי שעולה מנספח א' לעתירה).

עיון בנספח א' לעתירה מעלה, כי העותר צבר בתקופה שמיום 14.12.12 ועד ליום 6.9.14, 40 נקודות נוספות, ועל כך חלה תקנה 549 (ד), המצדיקה, לכאורה, את החלטת רשות הרישוי.

3.לא מצאתי כי טענותיו האחרות של ב"כ המבקש מצדיקות מתן סעד ביניים. בהקשר זה אציין, כי לכאורה, הנקודות משנים 2007 ו- 2010 אליהן מתייחס ב"כ המבקש, אינן רלבנטיות לצורך זה. במאמר מוסגר אציין, כי יש לבדוק שמא מנספח א' שצורף לעתירה חסר עמ' מס' 4, אם כי נראה שהוא איננו רלבנטי לעתירה.

4.לפיכך, הן נוכח השיהוי שנקט המבקש בהגשת העתירה והבקשה והן נוכח הסיכויים הלכאוריים של העתירה, אני דוחה את הבקשה.