עת"מ 9312-07-16 איזנר ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - הרצליה ואח'

המבקשים הגישו עתירה מינהלית וכן בקשה דחופה למתן סעד ביניים ובקשה לקביעת דיון דחוף, במסגרתה ביקשו כי בית המשפט יורה למשיבה 1 – הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה (להלן – "הוועדה המקומית") ליתן להם אישור אכלוס לדירתם המצויה בבניין שברחוב אוסישקין 6, הרצליה (להלן – "הבניין"), וכי יקודם היתר הבנייה של הבניין על בסיס הקיים בשטח, כך שהבנייה הקיימת תוכשר.

תמצית העובדות

כעולה מהבקשה ומהתגובות, בשנת 2011 הגישה שטיכמוס חברה לבניה בע"מ –המשיבה 2 (להלן – "שטיכמוס"), בקשה להיתר בניה על-פי הוראות תמ"א 38 ובקשה זו אושרה ביום 26.10.2011 (בקשה מס' 20110325) (נספח "1" לתגובת הוועדה המקומית).

ביום 24.7.2013 אישרה הוועדה המקומית בקשה נוספת של המשיבה 2 (בקשה מס' 20130432), במסגרתה התבקשה תכנית שינויים לתוספות בניה מוגדלות בהתאם להוראות תמ"א 38 (נספח "2" לתגובת הוועדה המקומית).

לטענת הוועדה המקומית, שטיכמוס ביצעה בניה שלא אושרה על-ידי הוועדה המקומית ולא ניתן לגביה היתר בניה, וכי הבנייה אף סותרת את הוראות תכניות שונות החלות על הבניין (כפי שיפורט להלן).

ביום 26.11.2015 נדונה בקשה נוספת של המשיבה 2 ואושרה חלקית, כאשר האישור כלל הוראות להריסת הבנייה החורגת וכן הקטנת המרפסות. הבקשה המקורית פוצלה לשני היתרים, אשר קיום הוראותיהם נקבע כתנאי למתן היתר (נספחים "3" ו-"4" לתגובת הוועדה המקומית).

ביום 5.7.2016 הגישו המבקשים עתירה וכן בקשה לצו ביניים, ובו ביום ניתנה החלטתי בה התבקשו המבקשים להבהיר את סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בבקשה ובעתירה וזאת בהתחשב בין היתר במיצוי ההליכים והדרך הקבועה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן –"החוק" או "חוק התכנון והבניה") לגבי הגשת ערר.

לשלמות התמונה יצוין כי ביום 11.7.2016 הגישה הוועדה המקומית את תגובתה וביקשה כי הבקשה וכן העתירה יסולקו על הסף, וביום 12.7.2016 הוריתי למבקשים להגיב לבקשה זו של הוועדה המקומית.

תמצית טענות הצדדים