עת"מ 8353-01-15 א' נ' משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי

1.העותרת עתרה כנגד החלטת הועדה הציבורית במשרד הבינוי מיום 10.12.2014, לפיה נדחתה בקשתה של העותרת "מהסיבה אינה עונה לגודל משפחה מזכה".

העותרת טענה כי היא גרושה, אם לשלושה ילדים, המתגוררת בדירה שכורה ומשלמת 1,700 ₪ בחודש. מאחר והעותרת מקבלת סיוע בשכר דירה בסכום של 1000 ₪ לחודש עליה להוסיף מכיסה עבור תשלום שכר הדירה עוד 700 ₪ לחודש. הכנסותיה של העותרת הם - 1,773 ₪ אותם היא מקבלת בגין הבטחת הכנסה, וכן 1,600 ₪ אותם היא מקבלת עבור מזונות ילדיה. העותרת אינה עובדת, ולאחרונה, לאחר הגשת העתירה, הוכרה כנפגעת פעולות איבה, כאשר ניתנה לה נכות זמנית לשנה, עד ליולי 2015, של 30%. העותרת מטופלת ע"י לשכת הרווחה בנתיבות, אשר המליצה בחום להיענות לבקשת העותרת להעניק לה דיור ציבורי, או סיוע מוגדל בשכר דירה.

לדברי העותרת, מצבה ומצב ילדיה קשה מבחינה כלכלית, המעבר מדירה שכורה אחת לדירה שכורה אחרת מקשה על תפקוד המשפחה, ורובצים עליה חובות כבדים. לפיכך, לנוכח נסיבות אלה ביקשה העותרת כי בקשתה לדיור ציבורי תיענה.

2.ב"כ המשיבה טענה כי דין העתירה להידחות משאין העותרת עומדת בקריטריונים המזכים בדיור ציבורי את הפונים למשיבה.

3.לעותרת שלושה ילדים, שניים מהם קטינים, והבן הבכור כבן 28 שנים.

על פי הקריטריונים שנקבעו, משפחה זכאית לדיור ציבורי אם יש בה שלושה ילדים מתחת לגיל 21, והיא מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה במשך 24 חודשים רצופים לפני הגשת הבקשה לדיור ציבורי, או מתקיימת מהכנסה הכוללת מרכיב של השלמת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי.

משפחתה של העותרת, כאמור, אינה מקיימת אחר גודל המשפחה המזכה בדיור ציבורי, שכן כאמור, רק שניים משלושת ילדיה של העותרת הם מתחת לגיל 21.

4.לא יכולה להיות מחלוקת, לנוכח הנתונים שפורטו בעתירה, כי העותרת ומשפחתה חיים במצוקה קשה. לדאבון הלב, ובמצב הקיים, הקריטריונים שנקבעו אינם מאפשרים ליתן לעותרת את הסעד שאותו היא מבקשת. קביעת הקריטריונים נועדה להסדיר הענקת דיור ציבורי על פי אמות מידה שנקבעו, ובאופן שיבטיח טיפול שוויוני לנזקקים על פי דירוג ותנאים קבועים.

5.לא עלה בידי העותרת להצביע על זכאותה לדיור ציבורי על פי הקריטריונים שנקבעו. על אף המצוקה הקשה, ללא התאמה לקריטריונים שנקבעו, לא ניתן להעניק לעותרת את הסיוע לו עתרה.

בנסיבות אלה, העתירה נדחית.