עת"מ 7888-04-14 האגוס נ' מדינת ישראל

 1.בהמשך להחלטות קודמות, נתקבלה תגובת המאשימה אשר בסיכומה היא ממליצה להורות על מחיקת העתירה שבכותרת תוך שמירת טענות.

2.כפי שפירטתי בהחלטתי מיום 22/10/2014, די בהכרעות שנקבעו בבג"צ 8425/13 על מנת להורות על בטלות אותה הוראת שהייה, שהוצאה לעותר בזמנו והתבססה על אותן הוראות דין שנפסלו ובוטלו, ועמדה בבסיס עתירת העותר.

3.יובהר כי בתיקון החדש לחוק שאושר בכנסת והכולל הסדר חלופי להוראת פרק ד' לתיקון מספר 4, לרבות בסמכויות הבחינה שהוקנו במסגרתו לממונה, כמפורט בתשובה, אין כדי להכשיר את החלטת השהייה נשוא העתירה במקורה.

בשיקול הדעת המוקנה לממונה בתיקון החדש לשקול ולבחון, לרבות בזיקה להוראת השהייה המקורית, אין כדי להוציא את החלטתו העתידית מגדר החלטת שהייה חדשה, אשר לכל היותר תשמש בסיס לדיון במסגרת עתירה חדשה, אם תוגש.

4.לשלמות הדיון אוסיף כי אילולי ההכרעות בבג"צ 8425/13 כמפורט לעיל, היה דין העתירה, לכאורה, להימחק לגופה, זאת שעה שכזכור וסוגיית התשאול/שימוע באה על פתרונה משנערך לעותר שימוע/תשאול חדש, במסגרתו שטחו העותר ובא-כוחו את עיקרי טיעוניהם.

הטיעונים אותם העלה ב"כ העותר במסגרת כתב העתירה המתוקן שהגיש לאחר התשאול/השימוע החדש לא היה בהם לשנות את התוצאה הצפויה של העתירה כאמור.

5.נציין עוד כי הטיעונים הנוספים, הכלליים, שהועלו בעתירה ובעתירה המתוקנת והנוגעים לחוקיות ו/או סבירות הוראות הדין והקריטריונים השונים, כפי שהיו בתוקפם למועדים הרלבנטיים, אינם רלבנטיים עוד כיום, זאת בנוסף לכך שטיעונים אלו, למועדים בהם הוגשה העתירה, מקומם היה מלכתחילא בפני בית המשפט העליון, במסגרת ההליכים אשר היו תלויים ועומדים בפניו והושלמו בפסק הדין בבג"צ 8425/13 הנ"ל.

6.על פי המכלול ועל הצד המעשי אני מורה על מחיקת העתירה תוך שלצדדים נשמרות מלוא טענותיהם, לרבות כמובן כנגזרת להתפתחויות העתידיות.

7.לאור נתוני ותוצאות העתירה כפי שפורטו, אינני עושה צו להוצאות למי מהצדדים.

8.המזכירות תודיע.