עת"מ 6979-10-14 אזולאי נ' עיריית תל אביב יפ

עתירה להורות למשיבה (להלן: "העירייה") להימנע מלנקוט בהליכי גבייה כלשהם כלפי העותר בגין חובות ארנונה, מים ביוב ושילוט, בגין הנכסים שברח' **** בתל אביב, ושנצברו לכאורה בתקופה 1.4.2000 – 1.7.2007.

עיקרי העובדות

לפי רישומי העירייה החזיק העותר ב– 4 נכסי משנה ברח' **** בתל אביב (להלן: "הנכס"), בתקופה שבין 1.4.2000 ל– 1.7.2007, למטרת מסחר קמעונאי. הבעלים הרשמיים של הנכסים הוא אבי העותר. לטענת העירייה בתקופה שבין דצמבר 2001 ויולי 2007 נצברו לחובת העותר חובות בגין נכסים אלו בסך כולל של 616,302 ₪, כולל הוצאות אכיפה (נכון ליום 1.1.2015). העירייה נקטה בהליכי גבייה מנהלית כלפי העותר לגביית החוב הנ"ל אך העותר סירב לשלם את החוב בטענות התיישנות ושיהוי של העירייה בנקיטת הליכי גבייה אלו. לטענת העירייה לא רשומים על שם העותר חבות בגין מים ביוב ושילוט בגין הנכס שבנדון בתקופה הרלוונטית.

עיקרי טענות הצדדים בתמצית

לטענת העותר הליכי גבייה מנהליים ננקטו עלי העירייה כנגד העותר לראשונה רק ביום 9.12.2011, ונודע לו עליהם לראשונה רק בינואר 2014. לפיכך לשיטת העותר כל החובות שנצברו לפני שבע השנים שקדמו למועד זה התיישנו. דהיינו לשיטת העותר החוב שנצבר לפני יום 9.12.2004 התיישן. לשיטת העותר החובות שנצברו בין התאריכים ספטמבר 2004 ועד ליולי 2007 לוקים בשיהוי בגבייה ע"י העירייה , ולכן העירייה מנועה מלנקוט הליכי גבייה גם ביחס לחובות שנצברו בתקופה זו. העותר מסתמך בכך על הנחיית היועמ"ש מפברואר 2012, לפיה אין להשתהות בהליכי גבייה מעל ל– 3 שנים ממעוד היווצרות החוב.

העירייה טענה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל שיהוי קיצוני בהגשתה, שכן זו הוגשה רק באוקטובר 2014, בעוד שהליכי האכיפה נגדו החלו עוד מיולי 2002. לגופו של עניין טענה העירייה, כי היא לא השתהתה בנקיטת פעולות גבייה מנהליות כנגד העותר, וטענה כי מעבר למכתבי דרישה היא נקטה בפועלות גבייה מנהליות לאורך השנים, החל משנת 2002, וניהלה מו"מ עם עורכי דינו של העותר, והגיע להסדרי תשלום עמם. העירייה אף טענה כי העותר היה נוכח בפעולה של תפיסת מיטלטלין בדירה בה התגורר ביוני 2003 .

דיון