עת"מ 65098-09-16 ברקוביץ ואח' נ' מועצה מקומית מבשרת ציון

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית.

1. הבקשה הוגשה, "מטעמי זהירות", ביום 16.11.16. היא מתייחסת לעתירה שהוגשה ביום 27.9.16. בעתירה, טוענים העותרים כי שיעורי הארנונה שגובה מהם המשיבה מפלים אותם לרעה, ביחס לבעלי בתים בשכונה אחרת (ט') במקום מגוריהם, ולחלק מבעלי הבתים ברחוב מגוריהם. נתבקשו, במצב זה, סעדים שעניינם השבת ארנונה עודפת שלפי הטענה נגבתה מן המבקשים במשך 7 השנים האחרונות; הפסקת גבייתה של הארנונה העודפת האמורה; וחיוב המשיבה לפנות לשר האוצר ולשר הפנים על מנת שצו הארנונה השנתי ישונה, כך ששיעור הארנונה שיחול על העותרים יופחת, ויושווה לשיעור הארנונה הנגבה מבעלי הבתים האחרים, הנזכרים לעיל.

2. מן החומר שבפניי עולה, כי לטענת העותרים, המצב הנטען ביחס לשיעורי הארנונה נוהג, כמתואר, מזה כ – 30 שנים. הם עצמם מתגוררים במקום מאז שנת 2005. עולה גם, כי לשיטתם שלהם, העותרים יודעים, מזה יותר משנתיים וחצי, על מצב הדברים המתואר. כן עולה, כי העותר הגיש ביום 29.5.15 בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין לבית משפט זה, וזו נמחקה בהסכמה ביום 25.5.16. בהמשך לכך, ולמהלכים שונים המתוארים בבקשה (ראו פסקאות 12 – 18), הוגשה העתירה שבכותרת (27.9.16).

3. בנסיבות אלה, יש ממש בטענת המשיבה לשיהוי סובייקטיבי. עם זאת, ובלא שאני מחווה דעה לגופה של העתירה, לא הונחה בשלב זה תשתית ממשית המלמדת על שיהוי אובייקטיבי, ודאי ככל שהדברים נוגעים לסעדים השני והשלישי שבעתירה, שהם סעדים הצופים פני עתיד. בהקשר זה גם יש ממש בטענות העותרים, כי עצם הגשתה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, כמו גם המגעים בין הצדדים לאחר מחיקתה, העמידו את המשיבה על טענות העותרים, ועל כך שלא זנחו טענות אלה. אשר לסיכויי ההליך, בהחלטה קודמת, כבר עמדתי על סימן שאלה מעל סיכויי ההליך. עם זאת, לא אוכל לקבוע בשלב זה, כי הם קלושים במידה המחייבת דחיית הבקשה, באופן שימנע את בירור טענות המבקשים לעיצומן. בנסיבות אלה, ובשים לב לאמת המידה הקבועה בדין להארכת המועד, המסתפקת בקיומה של הצדקה למתן ארכה (תקנה 3(ג) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים התשס"א – 2000), להבדיל מקיומם של טעמים מיוחדים, אני נעתר לבקשה.

4. הוצאות ההתדיינות בבקשה זו יובאו בחשבון בקביעת ההוצאות בסופו של ההליך.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.