עת"מ 61363-06-16 קריגר ואח' נ' עיריית תל אביב יפו

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית על החלטת מנהל הארנונה בעיריית תל אביב מיום 6.3.2016, בה נדחתה השגת המבקשים כנגד חיובי ארנונה לשנת 2016 (להלן – "הבקשה") (נספח "1" לבקשה), כך שעתירה מינהלית תוגש (ככל ותוגש) עד 5 ימים מתום הפגרה.

טענות הצדדים

1. לטענת המבקשים, ביום 31.1.2016 התקבלה אצל המשיבה השגתם לשנת 2016, וביום 15.5.2016 שלחו המבקשים למנהל הארנונה בקשה לקבלת ההשגה בגין אי מתן מענה להשגה במועד הקבוע בדין (נספח "2" לבקשה).

   עוד טוענים המבקשים כי ההחלטה מושא הבקשה התקבלה אצלם רק ביום 25.5.2016, ועל כן לטענת המבקשים המועד האחרון להגשת עתירה מינהלית כנגד ההחלטה הוא 10.7.2016.

   ביום 31.5.2016 שלחו המבקשים למנהל הארנונה בקשה חוזרת לקבלת ההשגה, אך ביום 6.6.2016 בקשה זו נדחתה (נספחים "3" ו-"4" לבקשה).

   לטענת המבקשים, עומדות להם טענות כבדות משקל כנגד אי קבלת ההשגה, חוקיות החיובים וחיובים רטרואקטיביים פסולים, לצד טענות לגופם של דברים.

   עוד טוענים המבקשים כי הם פנו למחלקה המשפטית בעירייה על מנת לקבל את עמדתה ביחד לחלק מטענותיהם, והתשובה שהתקבלה הייתה שרק לאחר שיוגש ערר ימונה גורם משפטי אחראי שאיתו ניתן יהיה לקיים הידברות. לטענת המבקשים, מאחר ובכוונתם לקיים הידברות עם ב"כ העירייה מיד לאחר הגשת הערר במטרה לבחון אפשרות לסיים את המחלוקת מבלי שיהיה צורך בניהול העתירה (לפחות בכל הקשור בטענות המצויות בסמכות בית משפט זה), מוגשת הבקשה דנא.

2. המשיבה מתנגדת לבקשה.

   לטענתה, שומת הארנונה נשוא הבקשה הונפקה בראשית שנת הכספים 2016 ומהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי המבקשים קיבלו את השומה וביום 31.1.2016 הגישו השגה בגין השומה.

   לפיכך, טוענת המשיבה כי ככל שבפי המבקשים טענות כנגד חוקיות החיובים וחיובים רטרואקטיביים פסולים, הרי שהיה עליהם להעלות טענותיהם בסוגיות אלו בתוך 45 יום מיום קבלת השומה. על כן, טוענת המשיבה כי חלף המועד להגשת עתירה מינהלית כנגד חוקיות החיובים והחיובים הרטרואקטיביים הפסולים, וביחס לטענות אלו אין כל סיבה והצדק למתן ארכה להגשת עתירה מינהלית. עוד בהקשר זה טוענת המשיבה כי לא ניתן להאריך את המועד להגשת עתירה אגב פנייה בבקשה לקבלת ההשגה, וכי ועדת הערר ממילא לא אמורה לדון בטענות אלה.

   ביחס לטענה לפיה יש לקבל את הערר משום שהוא לא נענה במועד, טוענת המשיבה כי אף לשיטת המלומד רוסטוביץ' אשר משרדו מייצג את המבקשים, לוועדת הערר (ולא לבית המשפט דכאן) הסמכות לדון. על כן, המשיבה טוענת כי אין סיבה והצדק לבירור טענה זו במסגרת עתירה מינהלית.

   המשיבה אף טוענת כי ניתן מענה להשגת המבקשים במועדים הקבועים לכך בדין, וכי המבקשים לא הצביעו על צידוק ו/או טעם מיוחד שלאורו מתבקשת הארכה, וכי לא ניתן להצדיק את מתן הארכה נוכח הקרבה לפגרת הקיץ.

   המשיבה טוענת כי סיכויי העתירה קלושים מאחר והמבקשים הודיעו על כוונתם להגיש ערר וכי אין כל טעם שהוא להצדיק את מתן הארכה המבוקשת.