עת"מ 59963-10-15 מוסא נ' עיריית חיפה

מבוא

המשיב הגיש עתירה מינהלית נגד המבקשת- עירית חיפה (להלן העיריה) ושאלה אחת בלבד עמדה להכרעה, האם זכאית העיריה לפעול בהליכי גבייה מנהליים לגביית חובו הנטען של העותר.

כפי שיפורט להלן, עקב מחדלי העיריה לא קוים דיון בעתירה וניתן על ידי פסק דין בהעדר לפיו התקבלה עמדת העותר ואסרתי על נקיטת הליכי גביה מנהליים, תוך הבהרה כי לא קבעתי עמדה לעצם קיומו של חוב ושיעורו, חוב המתייחס לנכס שבדרך הים 189 חיפה. (תיק מספר 2810-189-0-0001-01 על פי רישומי העיריה).

לפניי בקשת העיריה לביטול פסק דין שניתן ביום 6.1.2016, במעמד צד אחד, בשל אי הגשת כתב תשובה מטעמה, המשיב מסר תגובתו לבקשה והעירייה מסרה תשובתה לתגובת המשיב.

המשיב הגיש עתירה מנהלית, בה ביקש ליתן צו שימנע מהעירייה, לפעול נגדו בהליכי גבייה מנהליים מנימוקים שונים, עם הגשת העתירה פנה בבקשה למתן צו מניעה זמני. קבעתי את הבקשה לדיון, וחייבתי את העירייה להגיש תגובה לבקשה עד ליום 10.11.2015. העירייה לא הגישה תגובה לבקשה, ולא התייצבה לדיון בבקשה שהתקיים בהעדרה ביום 12.11.2015, למרות שהעתירה, הבקשה, והחלטתי מיום 29.10.2015, הומצאו לידי העירייה במסירה אישית, עוד ביום 2.11.2015.

בדיון קיבלתי את הבקשה למתן צו ביניים, וקבעתי את העתירה לדיון לגופה ליום 5.4.2016, תוך שהוריתי לעירייה להגיש כתב תשובה תוך 45 יום. אין מחלוקת כי גם החלטה זו הובאה לידיעת העיריה ולמרות זאת גם כתב תשובה לעתירה לגופה בהתאם להחלטתי, לא הוגש.

משחלף המועד להגשת כתב התשובה, פנה המשיב ביום 6.1.2015, ב"בקשה למתן צו כמבוקש בעתירה בהעדר תגובה", בנסיבות אלו ולאור טיב המחלוקת קיבלתי את בקשתו ונתתי ביום 6.1.2015 פסק דין בהעדר כתב תשובה, קבעתי כי העירייה מנועה מלנקוט הליכי גבייה מנהליים בקשר לנכס האמור. בפסק הדין הבהרתי כי איני מביע עמדה לעניין החוב, ופסק הדין מתייחס רק לעניין הליכי הגבייה המנהליים, ובמידה והעירייה מבקשת לגבות את החוב, היא יכולה לעשות כן במסגרת הגשת תביעה בהליך אזרחי רגיל, וכל צד יוכל כמובן להוכיח את טענותיו.

תמצית טענות העירייה

העירייה אינה מכחישה כי החלטת בית משפט מיום 12.11.2015 הייתה ידועה לב"כ העירייה, אלא לטענתה, לאחר בירור שנערך, לא עלה כל הסבר לתקלה, וההסבר ההגיוני ביותר הוא שמחמת אי הבנה או טעות אנוש, הושם התיק ע"י אחד העובדים במשרד, במקום הלא נכון. בירור שנערך עם העובדים לא העלה דבר. ולכן אי קיומה של ההחלטה להגשת כתב תשובה, לא נבע מזלזול בבית משפט לטענתה. ולכן היא מבקשת לרפא את המחדל בדרך של פסיקת הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה.

לתמיכה בטענותיה צירפה לבקשתה שני תצהירים, האחד של עובדת המחלקת לאכיפת גבייה והשני של מנהלת המשרד אצל ב"כ העירייה.

העירייה טוענת כי סיכויי העתירה קלושים, שומות הארנונה סופיות וחלוטות וגם ההליך הספציפי שמצוי בחוק, ערר הגיע לכדי מיצוי. ביום 1.1.2012 ניתנה החלטה ע"י ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית חיפה, לדחיית ערר שהגיש המשיב, ביחס לשנים 2004-2009, על החלטה זו לא הוגש ערעור מינהלי. כמו כן, המשיב הגיש בשנת 2015, השגה על חיובי ארנונה בנכס, להשגה ניתנה תשובה, עליו לא הוגש ערר, ולכן בנסיבות אלו, משלא הוגש ערר חל לטענתה השתק.