האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז לשיווק 1471 יחידות דיור בשכונת "כרמי גת" שבקרית גת. המכרז פורסם בשלהי 2014. חברת "באמונה י.ז. ייזום וניהול בע"מ", באמצעות עו"ד דוד זעירא, זכתה במתחם ג' (המיועד לשיווק 285 דירות), על פי החלטת ועדת המכרזים מ-4.11.2015. במכרז נקבע תנאי, האוסר על הפליה בשיווק הדירות, והקובע סנקציות בגין הפרתו. עניינה של העתירה בטענת העותרת כי הזוכה משווקת את הדירות לציבור הדתי לאומי בלבד, בניגוד לתנאי האמור.

אעמוד תחילה על גלגוליה של העתירה.

העתירה המקורית

1.בעתירה המקורית ביקשה העותרת כי בית המשפט יורה לרשות מקרקעי ישראל (להלן: הרשות) לבטל את זכייתם של משיבים 3-2 (להלן: החברה), במכרז הנדון ואף להטיל עליהם קנס בשיעור 15% מגובה הזכייה, והכל משום שנקטה הפליה פסולה בשיווק הדירות, בניגוד לתנאי המכרז.

העתירה פרשה מסכת עובדתית שתחילתה מועד פרסום המכרז, כאשר מיד לאחר מכן (היינו שלהי 2014), החלה החברה בקמפיין שיווקי נרחב ובו פנייה לציבור הדתי לאומי לרכוש דירות בפרויקט תחת הסיסמאות "לסרוגים יש בית חדש" ו"קהילת כרמי גת – המתחם הדתי לאומי בכרמי גת" ועוד כיוצא באלה. לא זו אף זו, עובדת העותרת התקשרה בזהות בדויה לסוכן מכירות של החברה, וביקשה להתעניין ברכישת דירה בפרויקט תוך שהיא מבהירה כי המדובר במתעניינת חילונית. סוכן המכירות אישר כי על הרוכש להיות שומר מסורת וכי אדם חילוני לא יוכל לרכוש דירה בפרויקט אלא באישור מיוחד של מנכ"ל החברה.

2. ב-17.2.2015, בעקבות המידע האמור, פנתה העותרת לרשות, הלינה על הקמפיין המפלה, וביקשה כי זו תורה לחברה לחדול מן השיווק המפלה ולתקן את פרסומיה כתנאי להשתתפות במכרז. הרשות ביקשה את תגובתה של החברה, והעבירה אותה לעיונה של העותרת. ב-10.3.2015, לאחר שראתה את התגובה, פנתה העותרת שנית לרשות וטענה כי מתגובת החברה עולה כי זו מודה כי היא משווקת את הדירות אך לציבור הדתי לאומי ומשכך נותרה לברור הטענה המשפטית והיא האם החברה רשאית לעשות כן. ב"כ החברה שב והגיב בטענה כי החברה עומדת על זכותה לשווק את הדירות לציבור הדתי לאומי בלבד.

המועד האחרון להגשת הצעות במכרז אמור היה להיות 1.6.2015, אולם הרשות דחתה אותו ל-1.7.2015. על פי פרסומים בתקשורת היה זה על מנת לבחון את טענת העותרת בעניין השיווק המפלה.

ב-6.7.2015 נסגר המכרז, אולם לא הוכרזו הזוכים.

ב-13.7.2015 כתבה הרשות לעותרת כי פנייתה מעוררת שאלות נכבדות המצויות בדיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, אולם לנוכח העובדה שחלף זמן רב ממועד פרסום המכרז אין בדעתה לעכבו. מספר ימים לאחר מכן שבה הרשות ופנתה לעותרת על מנת שתשלים את התייחסותה בכתב לסוגיות העקרוניות שעל הפרק ובכללן האם הגבלת החכירה לציבור הדתי לאומי בלבד עולה כדי הפליה אסורה והאם פרסום המעודד גיבוש קבוצת רוכשים מקרב הציבור הדתי לאומי עולה כדי שיווק מפלה.