עת"מ 57765-03-15 אדם .י נ שר הפנים

1.העותר יליד 1985 אזרח ונתין סודן מחבל דרפור. הוא הסתנן למדינת ישראל דרך גבול מצרים בתחילת ינואר 2011. לאחר שבוע במשמורת שוחרר והוצאו לו רשיונות שהייה זמניים מסוג 2 (א)(5) אשר תוקפם הוארך מפעם לפעם עד ליולי 2014.

ביום 28/7/14 הוצאה לו הוראת שהייה במתקן חולות – מכוח הוראות תיקון 4 לחוק למניעת הסתננות.

ביצוע ההוראה עוכב והושהה עקב פסק הדין של ביהמ"ש העליון בבג"ץ 7385/13 גבריסאלסי ואח' נ' מ"י ואח' ("בג"ץ גבריסאלסי") שביטל תוקפן של ההוראות הרלבנטיות בתיקון מס' 4 לחוק.

בדצמבר 2014 חוקק תיקון 2014 לחוק למניעת הסתננות ("תיקון 2014"), והמשיב פרסם את הקריטריונים להוצאת הוראות שהייה על פיו.

ביום 8/3/2015 ערך המשיב שימוע לעותר, במעמד עורך-דינו. לאחר עריכת השימוע הוציא המשיב לעותר הוראת שהייה במתקן חולות לתקופה של 20 חודשים החל מיום 1/4/2015 .

בעתירה זו שלפני משיג העותר כנגד תוקפה של הוראת השהייה ועותר לביטולה.

2.עיקר טענות העותר כנגד הוראת השהייה הינן כדלהלן:

א.תיקון 2014 שחוקקה הכנסת אינו עומד במבחני החוקתיות כפי שנקבעו בבג"ץ גבריסאלסי (וקודם לכך בבג"ץ "אדם") – ועל כן הוראות שהייה שהוצאו מכוחו אינן כדין.

ב. הקריטריונים שקבע המשיב ולפיהם הוראות השהייה יוצאו למסתננים מסודן (שהסתננו לפני 31.5.11) ולמסתננים מאריתריאה (שהסתננו לפני 31.5.09) אינן עומדות במבחן הביקורת השיפוטית בהיותן מפלות לרעה את המסתננים מסודן ומאריתריאה על פני מסתננים מארצות אחרות.

ג. התשאול שערך המשיב לעותר היה לאקוני מבלי לברר לאשורם את נתוניו האישיים – מעבר למבחן המוצא, הנתינות ותאריך ההסתננות.

על כן תשאול זה לא עומד במחני הביקורת השיפוטית שנקבעו לעניין מהותו וטיבו של הליך השימוע הנדרש בטרם קבלת החלטת הרשות הפוגעת קשות בחירותו של אדם.

ד. הוראת השהייה מנומקת גם היא בלקוניות רבה – ואינה עומדת במבחני ההנמקה הנדרשים בדין המינהלי.

ה.בקשת מקלט מדיני שהגיש העותר באוגוסט 2014 – טרם נדונה וטרם ניתנה בה החלטת המשיב.

המשיב הגיש, בטרם הדיון המקדמי בעתירה , את תגובתו הכתובה על נספחיה.

אתייחס להלן לטענות העותר – כסדרן.