עת"מ 56355-02-15 בחוס נ' עיריית שפרעם

המבקשת, בעלת מבנה מסחרי במרכז שפרעם, הגישה כנגד המשיבה עתירה להורות למשיבה לבצע את קו הניקוז העירוני ולחבר את חלקתה לקו הניקוז בחיבור של קבע. במקביל, הגישה בקשה לצו ביניים, במעמד צד אחד, המורה למשיבה לחבר את חלקתה בחיבור זמני. מדובר בצו עשה זמני, שלמעשה מבקש להורות למשיבה לבצע חיבור זמני, בנוסף על החיבור הקבוע המתבקש בעתירה העיקרית, עוד קודם שנדונה העתירה העיקרית, ובמעמד צד אחד, ועל כך הוסיפה המבקשת בקשה לפסוק במסגרת הבקשה לצו ביניים במעמד צד אחד הוצאות משפט מרתיעות "למען יראו וייראו".

איני דן בבקשה במעמד צד אחד. הוריתי על הגשת תשובת המשיבה לבקשה לצו ביניים, וזו הוגשה היום. אין חולק שעל המשיבה לבצע קו ניקוז קבוע שאליו תחובר חלקתה של המבקשת. המחלוקת בעתירה היא האם על המשיבה לבצע את קו הניקוז הקבוע והחיבור הקבוע כעת, כטענת העותרת, או שמדובר בתוכנית אב לניקוז בהיקף של כ-40 מליון ₪, שאותה מבצעת המשיבה בחלקים לפי האפשרות הכספית, ועל פי פרוגרמה שאושרה כדין על ידי המשיבה ועל ידי רשות הניקוז. במסגרת פרוגרמה זו, כך טענה המשיבה, נכללות בשנה זו עבודות בהיקף של כ-17 מליון ₪, ובהן גם העבודות לחיבור חלקתה של המבקשת לקו הניקוז הקבוע.

כעולה מטענות הצדדים, חיבור זמני שיבוצע כעת אינו בא במקום חיבור קבוע שהמשיבה מתכוונת ממילא לבצע, אלא בנוסף אליו, והמשיבה הערה למצוקת תושביה אינה יכולה לבצע חיבורים זמניים רבים לקו הניקוז, באופן שיסכל את החיבור הקבוע והמתוכנן של כל אותם תושבים ממתינים.

המבקשת לא הצביעה על נימוק המצדיק לבצע דווקא לה מכל תושבי שפרעם חיבור זמני קודם לחיבור הקבוע לקו הניקוז, לפני הדיון בעתירה. ראשית, כעולה מהבקשה עצמה, המבקשת שקטה על שמריה מאז שלטענתה קיבלה הבטחה לחיבור זמני בספטמבר 2014 ועד שהגישה את בקשתה כעבור 5 חודשים, בפברואר 2015, וזאת לאחר שבנובמבר 2014 כבר נוכחה לדעת שההבטחה הנטענת לא מקויימת.

על כך יש להוסיף, שאם אכן ניתנה למבקשת הבטחה לבצע חיבור זמני על ידי ממלא מקום ראש העירייה, והדבר יתברר במסגרת הדיון בעתירה, אין ממלא מקום ראש העירייה מוסמך לחייב את העירייה על פי הדין בהבטחתו בעל-פה, ועל כן ספק אם ניתן יהיה לממש הבטחה זו ככל שניתנה.

המבקשת לא מנעה את עצמה מהטיעון שבעוד שהיא אינה מחוברת לקו הניקוז, מחברת המשיבה לקו הניקוז את שכונתו של חבר הנהלת העירייה, ד"ר עזאם. על כך השיבה המשיבה, שד"ר עזאם לא כיהן במועצה בשעה שהחלו עבודות הניקוז לפני 28 חודשים, וכי מאז נבחר למועצה לפני שנה וחודשיים, הוא נמצא דווקא באופוזיציה, וכי הסיבה לחיבור שכונתו היא שהוא לא מתגורר בה לבד, אלא קיימים בה בתים רבים, ומדובר באפיק הנחל הראשי שעליו יושבת שפרעם, שבו היו נגרמות כל שנה הצפות רבות. נושא זה יידון במסגרת העתירה, אך אין הוא מצדיק מתן צו עשה זמני שיורה לחבר את המבקשת חיבור זמני לקו הניקוז לפני דיון בעתירתה לבצע חיבור קבוע לקו הניקוז.

מאזן הנוחות שבין המבקשת, שרצונה עז בחיבור לקו הניקוז, לבין התושבים האחרים של שפרעם שגם הם רוצים בכך, מאוזן על ידי הפרוגרמה לקווי הניקוז המסדירה את סדר העבודות לפי הדחיפות והנזק העשוי להיגרם. המבקשת אינה עומדת מול קופה מלאה שרק צריך להחליט להוציא מתוכה כספים לחיבור המבקשת לקו הניקוז, אלא מול משאב הנמצא במחסור, שיש לאזן את חלוקתו באופן שווה בין כל התושבים, לפי צרכיהם.

על כן אני דוחה את הבקשה לצו ביניים. אמנם, המבקשת ביקשה במעמד צד אחד לחייב את המשיבה בהוצאות משפט מרתיעות למען יראו וייראו, אך המשיבה לא ביקשה לחייב את המבקשת בהוצאות, ועל כן אין צו להוצאות.

המשיבה תגיש תשובה לפי תקנה 10 עד יום 14.5.15. אני קובע דיון בעתירה (לא דיון מקדמי) ליום 16.9.15 שעה 11:00.