עת"מ 5537-03-15 חביבלה נ' שר הפנים

1. בפני עתירה התוקפת את הוראת השהייה שהוצאה לעותר ביום 3.2.15 מכוח החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד - 1954 (להלן: "החוק"), כפי שתוקן בחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים לישראל (תקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה- 2014 מיום 17.12.14 (להלן: "תיקון מספר 5"), לפיה על העותר להתייצב במרכז השהייה "חולות" עד ליום 2.3.15.

בד בבד עם הגשת העתירה דנן הגיש העותר בקשה לסעד זמני ולחילופין צו ארעי.

ביום 3.3.15 ניתן צו ארעי, לפיו הוקפאה הוראת השהייה עד להחלטה אחרת.

2. העובדות בתמצית

העותר הינו אזרח סודן, יליד שנת 1988 אשר הסתנן לישראל ביום 4.12.10. נגד העותר הוצאו צווי הרחקה ומשמורת.

לאחר ששהה במשמורת במשך 22 ימים, שוחרר העותר בהתאם למדיניות אי ההרחקה שהייתה נהוגה באותה עת והונפקה לעותר אשרת שהייה זמנית מסוג 2א(5), אשר חודשה מעת לעת.

ביום 11.3.14, עת הגיע העותר למשרדי המשיב על מנת לחדש את אשרתו, הוצאה לעותר הוראת שהייה לפיה עליו להתייצב במרכז השהייה עד ליום 13.4.14.

ביום 13.4.14 המועד בו נדרש העותר להתייצב במרכז השהייה, הגיש העותר עתירה מנהלית בעת"מ 25322-04-14 (להלן: "העתירה הקודמת").

ביום 20.5.14, לאחר הגשת העתירה נערך לעותר תשאול אליו הוזמן העותר באמצעות בא כוחו.

לאחר שמיעת טענותיו של העותר ובא כוחו, החליט המשיב להותיר את הוראת השהייה על כנה וביום 11.5.14, הוארכה אשרתו הזמנית של העותר עד ליום 11.7.14, בהתאם להחלטת בית המשפט.

ביום 25.8.14 ניתן פסק דין בעתירה בעניינו של העותר ונקבע כי על המשיב לערוך לעותר תשאול נוסף.

בהתאם לכך, קיבל העותר ביום 18.1.15 זימון לשימוע ליום 25.1.15 וכן הודעה בדבר כוונה להוציא לו הוראת שהייה. אשרתו הזמנית של העותר הוארכה עד למועד שנקבע לשימוע.

העותר הגיע ללשכת המשיב לשם עריכת השימוע רק ביום 3.2.15, ללא עורך דינו.

באותו היום, לאחר השימוע, הוצאה לעותר הוראת שהייה לפיה עליו להתייצב במתקן השהייה "חולות" עד ליום 2.3.15.

ביום 3.3.15, הגיש העותר עתירה מנהלית התוקפת את הוראת השהייה, כמו כן הוגשה בקשה לצו ביניים.

על פי רישומי המשיבה, העותר הגיש בקשה פרטנית למקלט מדיני ביום 11.3.15.