עת"מ 55076-02-15 מסיקה נ' עיריית נתניה ואח'

לפניי עתירה בגדרה מבקש העותר לקבוע כי קיים צו הריסה שהושת עליו בתל"פ 1032/05 בית המשפט השלום נתניה ואושר בפסק דין מיום 14.12.12 בעפ"א 48500-11-12 בית משפט מחוזי מרכז לוד, להריסת מבנה מקורה בפרגולה בחוף הים "ארגמן" בנתניה (חלקות 3,4 בגוש 7931 להלן: "המבנה" ו-"הפרגולה") וכי החזיר את המצב לקדמותו. לחילופין, מבקש העותר לקבוע כי שינויים שביצע במבנה ובפרגולה, עובר להגשת העתירה, כשרים ולא נדרש הימנו להוציא היתר בנייה לביצועם, כך מכוח תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד – 2014 (להלן: "תקנות הפטור"). לחילופי חילופין, מבקש העותר לקבוע כי המבנה שנותר לאחר ההריסות שביצע – נבנה בהיתר וקנויה לו זכות בלתי הדירה להחזיק בו.

העותר, עבריין משוקם, בן למשפחה קשת יום וברוכת ילדים (18 אחים ואחיות), ריצה תקופות מאסר מצטברות של כ – 18 שנים. בשנות ה – 80 עם שחרורו מהמאסר, העניקה לו עיריית נתניה זכות לנהל מזנון במסגרת תכנית שיקום שהוכנה עבורו.

בכתב תגובה הצהירה המשיבה 1, החברה לפיתוח ולתיירות נתניה בע"מ (ח.ל.ת) כי "הפרגולה המותקנת בחוף ארגמן נבנתה ע"י ח.ל.ת לפני שנים רבות לטובת ציבור המתרחצים ואנו ממליצים להשאירה". לנוכח עמדתה זו, נמחקה המשיבה 1 מכתב העתירה.

המשיבות 2 ו – 3 עיריית נתניה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה (להלן: "המשיבות"), נקטו הליכים להריסת המבנה והפרגולה שנבנו ללא היתר, הגם שלא חלקו על הזכות שהוענקה לעותר לעשות שימוש בקיוסק שהוענק לו. במהלך השנים ביצע העותר במזנון שינויים מרחיקי לכת; הוא "ניכס" לעצמו את הפרגולה שנבנתה בשטח ציבורי בסמוך לקיוסק, הקיף אותה בקירות ובהם פתח חלונות והפך את שטחה לשטח הסעדה בגודל 238 מ"ר.

ביום 14.10.12 חייב בית המשפט השלום בנתניה את העותר להרוס את המבנה במסגרת צו ללא הרשעה (תל"פ 1032/05 - להלן: "צו ההריסה" או "הצו"). הצו ניתן ביחס ל"מבנה מקונסטרוקציה עץ וגג רעפים, חלונות תריס וזכוכית בשטח של כ - 283 מ"ר". על החלטה זו ערער העותר לבית משפט זה (עפ"א 48500-11-12). ערעורו נדחה אגב מתן צו למשיבות להרוס את המבנה בתוך 60 יום.